פרידריק הייק ושאלת הצדק
הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה
יש בימינו התעוררות רבתי של הדיון על הצדק. יש תזוזה חזקה בהגות של מה זה ליברליזם מודרני. פרידריק הייק הוא כלכלן שנולד באוסטריה ולמד כלכלה בוינה. הוא ייסד את אסכולת האוסטרים שהיא הבסיסית לליברליזם הקלאסי במערב של היום. גם הליברליזם הקלאסי וגם הליברליזם של הרווחה מקבלים את הטענה שהקפיטליזם הוא חיוני.
הייק טוען שהניסיון לתכנת כלכלה זו טעות. ב-1944 ההתערבות הממשלתית בעשייה כלכלית הייתה בשיאה. אז הוא כותב ספר שהוא מהקלאסיקה של הליברלים הקלאסיים "הדרך לצמיתות", שבו הוא טוען בצורה נחרצת שתכנון כלכלי לא יכול להצליח, אלא דווקא יביא אותנו לקטסטרופה. אי-אפשר בצורה מכוונת ומודעת לנהל כלכלה ולתכנן אותה. ברגע שאתה מנסה לתכנן כלכלה (כמו שניסה אובמה), אתה תגיע לסוף מר.
הוא מבין היטב למה בני אדם לרוב, נוטים לחשוב שניתן לתקן את הכלכלה. לא קשה להבין למה בני אדם חושבים כך, אך צריכים להבין לעומק למה זה לא נכון. המודל בפני עינינו הוא שאנו יצרנו את הדברים האלה ולכן אנו יכולים לתקן אותם. אך הייק אומר לנו, שזה בלתי-אפשרי.
האנלוגיה בין כלכלה לבין אותו ברז דולף היא אנלוגיה כוזבת, מכיוון שסדר חברתי אינו סדר מתוכנן, אלא הסדר נוצר מעצמו – "סדר בלי מסדר". ייתכן סדר בלי שיש לו מסדר. דוגמא: איך שפה צומחת? השפה היא מן קוד של מילים של אלפי ומיליוני בני אדם שיוצרים לאורך זמן ומסגלים לעצמם.
ההוגה שהשפיע בצורה המאסיבית ביותר הוא צ'ארלס דארווין. איך הוא משתמש ברעיון המכונן של "סדר בלי מסדר"? "natural selection". אנחנו שרדנו את הרעיון הזה. העוצמה של הרעיון הזה היא גדולה. לא צריך מסדר כדי שיסביר לנו את הסדר המופתי שיש בטבע. לא צריך הגיון של בורא עולם כדי להבין למה העולם מסודר בצורה כ"כ טובה.
מרקס אומנם לא מדבר על סדר לא מתוכנן, אבל עבורו ההיסטוריה מתפתחת מעצמה. אין יד מכוונת לפרולטריון לעלות, ההיסטוריה מכוונת. עצם התנודות ההיסטוריות של שפל וגאות, אז זה דבר שקורה בצורה טבעית ולכן לא צריך יד מכוונת (אין בכלל יד מכוונת).
הייק טוען שמוסדות חברתיים הם בדיוק אותו סוג תופעה. מוסדות חברתיים הם "סדר לא מתוכנן". בני אדם ע"י הפעילות האנוכית והשיתופית שלהם, בצורה טבעית יוצרים סדר סיסטמאתי ויפה שעובד בלי מתכנן. מוסדות אנושיים שמצליחים לשרוד כמו הזנים שמצליחים לשרוד, הם חלק מאותו עצה וביקוש שגורמים לכך שהשיטה תאזן את עצמה ותגיע לשיווי משקל.
הדבר הקריטי כאן הוא, שזה קורה בצורה ספונטאנית. כל אחד כאן פועל למען מטרה ייחודית לו והשקפת עולמו ובכל זאת ע"י הפעילות האגואיסטית הזו מגיעים למצב של איזון ושיווי משקל. אי-אפשר להפחית את האינטרסים החברתיים למכנה משותף אחד, אלא יש את האינטרסים של היחידים, המכנה המשותף הזה הוא אילוזיה.
על כן, חברות שמנסות לתכנן כלכלה (כמו בריה"מ לשעבר), תמיד כושלות וקורסות. זאת מכיוון, שכאשר אנו ניקח מיליונים של בני אדם וכל אחד רוצה את שלו, אז יש כאן מאגר של אינפורמציה בלתי-נלאית. האינפורמציה כאן ממצת, כי כל אדם שם את מה שיש לו בשוק האדיר הזה. יש כאן אינטליגנציה של הציבור, ואי-אפשר לתאר ידיעה רחבה יותר וממצת יותר.
כאשר אני מנסה לתכנן, כיוון שידיעתי היא חלקית וקטנה, אז אני תמיד צריך לתמצת דברים מורכבים לטענות שהן מאוד פשוטות. תכנון הוא הפחתה של המורכבות של השוק.
עבור הייק המחיר הוא הדבר שקובע בכלכלה. מחיר מאותת לי מה לעשות ברגעים של כניעה, הוא גורם להתאמה וקואורדינציה של הרבה מאוד אנשים בודדים. כל אחד פועל לפי האיתותים שהדגל נותן לי. אם המחיר הוא אטרקטיבי אז אני אסע לאילת או אקנה מחשב נייד וכו'. מחיר מאותת לחברה ואומר לה מה לקנות ומתי.