פוסט אימפרסיוניזם – מאפיינים ויצירות
סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בנושא תולדות האמנות כאן באתר
הפוסט אימפרסיוניסטים היו אמנים שפעלו במקביל ואחרי האימפרסיוניסטים שדחו היבטים מסוימים בגישת האימפרסיוניסטים. ההתנגדות באה לידי ביטוי בחיפוש גישות חדשות לטבע ובתכנים אחרים. בניתוח היצירות להלן נתמקד בעיקר בפול סזאן.
פוסט אימפרסיוניזם הוא שם כללי לאמנים שפעלו במקביל לאימפרסיוניסטים או קצת אחריהם, אשר דחו היבטים מסוימים מגישתם של האימפרסיוניסטים, בחפשם אחר כיוונים חדשים. ההתנגדות לאימפרסיוניזם או הבנייה של כיוונים חדשים בהסתמך עליו, באה לידי ביטוי הן בגישות חדשות לטבע, והן בתכנים אחרים, אשר נזנחו בקרב אמני התנועה (האימפרסיוניסטית).
בין האמנים הבולטים בצרפת: אדגר דגה, הנרי דה טולוז לוטרק, פול סיניאק, ז'ורז' סרה, אמיל ברנרד, פול סזאן, פול גוגן ווינסנט ואן גוך.
# סזאן, תפוחים, ללא תאריך (אימפרסיוניסטים)
על רוב תמונותיו של סזאן אין חתימה או תאריך. נולד בדרום צרפת וחי שם את רוב חייו עם הפסקות קצרות פאריז. אחד הדברים שמפרידים את האימפרסיוניסטים מהפוסט זה שהראשונים פעלו בעיקר בפאריז.סזאן היה מנותק מהסצנה המרכזית. טבע דומם הוא נושא שמטופל יותר בקרב הפוסט אימפרסיוניזם. קיים שימוש בשחור, נושאים אחרים, קו מתאר, הרקע מופשט, לא ברור אם מדובר במגש, שולחן, האם האובייקט סמוך לקיר או לא. האלמנטים צפים בחלל. משיכות מכחול גסות מאוד, נראה קצת כמו פסיפס.
# סזאן, טבע דומם עם וילון וכד צבעוני, 1899 (פוסט אימפרסיוניסטי)
משיכות המכחול שונות. מבוים. זה מה שמייחד את סזאן, הגישה שלו בעת בניית הצורה באמצעות הצבע. הכתמים שהוא עובד איתם בשלב זה הם די גדולים. במפה זה בולט שהאזורים המוצללים הם במשיכות מכחול גסות. מורכבת מצלעות, צורות הנדסיות. הכפלים של הוילון מתוארים במין משולש וגליל עקום. יש עמימות בעניין הפרספקטיבה, איפה עומד השולחן ביחס לקיר, אם הוילון מחובר למשהו. חוסר בהירות של החלל. יש קו אחורי דמיוני שמקביל למישור של התמונה בעוד שהשולחן והצלחת השמאלית נוטות שמאלה באלכסון, מימין מאחורה שני פירות שנראים מטים לפול אך לא הגיוניים בזוית. יצירותיו ניזונות מגופים הנדסיים: חרוט, קובייה, ספרה (כדור) ופירמידה. הפירות= ספרות, קפל וילון= גליל, קפל משולש= חרוט, שולחן= קובייה. מבחינת סזאן העיסוק בטבע דומם נובע מצורך לעסוק במרכיבים העיקריים של התלת מימד בציור.
# סזאן, טבע דומם עם פירות סל, 1895
קומפוזיציה לא ברורה. הפרות נראים כאילו הם נופלים. תפוחים משמאל נטמעים בוילון. מאייר שפירו מייחס לתפוחים סממן של אהבה. הוא מכניס את הטבע שמצוי בסביבתו הטבעית לתוך היצירות. צבעים די ריאליסטיים.
# Cezanne, Luncheon on the Grass סזאן, ארוחת צהריים על הדשא
נושא ששאול מאדוארד מאנה . לקוח מאוצר הנושאים האימפרסיוניסטים. פחות נטורליסטי אין פרספקטיבה, נוטה להפשטה ולא ניתן לזהות פרטים ספציפיים. אובדן זהות. אוירה קודרת. פנים מחוקים. הצבע ממש בונה את הצורה. הלחי היא משולש, מעליה מרובע חום, ארובת העין. עבד קצת יותר עם ציורי הכנה.
# Paul Cézanne. Five Bathers. 1885-87 סזאן, חמש רוחצות
קווי מתאר שחורים בולטים, כתמי צבע גסים, צבעים שונים. הדמויות לא מסתכלות אחת על השנייה, עוברת תחושת זרות. אין כאן אידיאליזציה לגוף האישה, פסיכו אנליסטים טוענים שיש לו תסביך ילדות.
# Paul Cézanne, Bathers, 1890 סזאן, רוחצים
עומס דמויות, צבעוניות פסטלית. גישה מיוחדת לתיאור עירום גברי. אלימות, לחץ. הדמות עם הגב לצופה. פנים מחוקים. שלושת הדמויות המרכזיות עם הגב לצופה. כל ההצללות בצבע- כחול כהה, ובמשחקים של כתום שמשלים אותו. בתקופה זו הוא מתחיל להתעסק ביחסי גומלין של כתום וכחול. מתרחצים יתוארו תמיד בטבע, אין ניסיון ליצור גוף יפה.
# פול סזאן, מתרחצים גדולים, 1895-1905
דמויות נשיות וגבריות יחד. עצים גדולים המעניקים תחושה שהטבע והנוף הדומם הם הסיבה לעיסוק בטבע הדומם. תחושה מעט מלאכותית. ברקע ניתן לראות כנסייה. ככל שהאמנות שלו מתקדמת יותר כתמי הצבע נהיים גדולים יותר.
# פול סזאן, נוף לאסטאק, 1878-79
משיכות מכחול קטנות יותר. עמדת הציור הייתה בדר"כ מול הסצנה המצוירת.
# פול סזאן, נוף לאסטאק, 1886
גישה לגיאומטריה של הדברים, איך הצבע מבחינתו בונה צורה.
# אנרי מאטיס, הים בקוליור, 1906
כתמיות שמייצגת אלמנטים כתמים גדולים מורשת סזאן.
# Cezanne, Lac de Annecy, 1896
בתוך האלפים הגוונים הם אחרים, ירוקים עמוקים, צהוב חרדלי, עץ ממסגר. תמונת נוף שממוסגרת ע"י עץ. במים יש קצת אימפרסיוניזם אבל ניתן להבחין במשולשים, כתמים שכל אחד מהם מגדיר חלק.
# Cezanne, Mt. St. Victoire seen from Les Lauves,1902
יצירה על גבול המופשט, ייתכן כי היא לא גמורה. שתי וערב של צהוב, כחול וירוק. אלמלא ההר התמונה הייתה ממש מופשטת.
# סזאן, מחצבת ביבמוס (ליד ל'אסטאק), 1895 בערך
התפעל מהסלעים שנשארים אחרי חציבה. קווים שחורים. ממש מדרגות וריבועים, בקדמת התמונה משולש ענק שמקבל טיפול כמעט אחיד. באזור המרוחק של הסלעים יש תחושה שאנחנו מלמעלה, קשה למקם את הסלעים. האמנים אחריו מעריצים את נקודת המבט ואת ההפשטה.
