חברה ומגדר: תיאוריות מגדריות של גבריות
מתוך: חברה ומגדר – סיכומים
תיאוריות של גבריות – מתוך המחקר והתיאוריה הפמיניסטית צמחה גישה חדשה החוקרת את הגבריות. תיאורית מגדריות על גבריות הן חדות יחסית וחזקות פחות. מתוך המודעות לנקודת המבט הנשית צמח הצורך בנקודת המבט הגברית. לא מדובר עוד בגבר אחד, במודל אחיד. ריווין קונל (לשעבר רוברט קונל) היא חוקרת גבריות אוסטרלי. קונל כתב\ה את הספר "גבריות". היא טוענת שישנם סוגים שונים של גבריות התלויים בזמן, מקום, מוצא, מצב כלכלי ועוד. אין נקודת מבט גברית אחת. קונל טוענת שבכל חברה יש מודל אחד של גבריות הגמונית, נכונה, אידיאלית. כל הגבריויות האחרות מתייחסות באופן זה או אחר למודל זה ויגדירו את עצמן ביחס אליו. תהליך ההתבגרות והמעבר של נער לגבר איננו טבעי והוא דורש הוכחה. הגבריות נתונה לתפיסה חברתית ולכן נדרש הנער להוכיח אותה. הצבא הוא אמצעי הוכחה. ישנם טקסי מעבר אותם צריך הנער לעבור. הוא צריך להוכיח ראציו', כוח פיזי, להיות בעל שליטה עצמית, אומץ וכו'. הגבריות ההגמונית בישראל היא של הגבר האשכנזי, הלוחם. דמות הלוחם הגברי היא דמות אוניברסאלית וניתן לראות שללוחם הישראלי יש את אותם מאפיינים כמו ללוחם הסמוראי. הצבא בחברה הישראלית הוא טקס מעבר – עזיבה של הבית, של אמא, לא לבכות, עיצוב פיזי ונפשי (ראה: זהויות במדים – אורנה ששון-לוי). ישנם מודלים נוספים של גבריות בחברה הישראלית – איש ההי טק – מאפיינים אינטלקטואליים, מודל הצווארון הכחול – בעל מאפיינים פיזיים וכו'. דניאל בויארין דיבר על ראשית הציונות. הוא טוען שהגבריות הישראלית צמחה מהדימוי של הגבר היהודי באירופה – חלש, אינטלקטואל, לבנבן, רפה, חסר יכולת פיזית ושאינו מסוגל לדאוג למשפחתו. היהודים הפנימו את המודל הזה ומתוכו צמח מודל שונה והפוך. המודל של הגבר הציוני הוא קונטרה למודל זה והוא בעל מאפיינים אריים. הציונות היא גם פרויקט של בניית הזהות של הגבר היהודי. החלוץ הוא סמל מפתח אך אין לידו חלוצה באמת. החלוצה רוצה גם היא להיות חלוץ. מגבריות חלשה לגבריות חזקה, עושה ולא מדברת.
