סיכום מאמר: קרל מרקס – כתבי שחרות: מושג הניכור
מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה
מרקס מציג את סוגיית הניכור וסוגיית הגולם הקם על יוצרו. הפועל הופך להיות משועבד למושאו (לתוצר עבודתו) הניכור מתבטא במספר אופנים :
ניכור מהאנושיות (מהעצמי) – האדם הופך משועבד וכן הוא משקיע יותר ויותר בעבודתו מתוך הכרח, כתוצאה מכך הוא מאבד מאנושיותו והופך לחיה – פועל בכדי לשרוד (למחייתו) ובזמנו ה"חופשי" אין הוא מסוגל להרשות לעצמו פעילויות של רוח (כך מבדיל מרקס את האדם מהחיה).
"שיאו של שעבוד זה הוא בכך שמעתה ואילך הריהו מסוגל לקיים את עצמו בחזקת פועל אך ורק בתור יצור פיזי ואילו בתור יצור פיזי הריהו קיים רק כפועל".
ניכור מהעבודה – מרקס מאמין כי האדם מממש את עצמו בכך שהוא יוצר. במצב הקיים האדם מבצע פעולות מכאניות בלבד (מפעל). העבודה הופכת לחיצונית לפועל. נמלט מהעבודה כמו ממגיפה.
התוצר של האדם נגזל ממנו (הוא אינו נהנה מתוצר עבודתו)
ניכור מהטבע – הכוונה כאן היא לניכור מהטבעי ומגוף האדם. מרקס טוען כי אנו יוצרים וניזונים מהטבע. [תוספת – לא מדויק – האדם הוא חלק מהטבע כמערכת כללית, ועכשיו הוא מתנכר לו].
ניכור מהאדם (זולתו) – לאור הניכור מהאנושיות ומהטבע, מרקס טוען כי מתקיים גם ניכור מהאדם שסביבנו, מהזולת. היחס הופך להיות מכאני וענייני. המין (סקס) הופך להיות אמצעי להמשך קיום בלבד (מכאן מגיע במקור המינוח פרולטריון – אדם בתחתית המעמד שכל תפקידו הוא להביא צאצאים לעולם). היחס שהאדם נותן לתוצר, לעבודה ולעצמו הוא גם היחס שהוא נותן לזולתו- האדם הופך את מהות קיומו (היצירה, יצירת חיים) לפעילות אמצעית למען קיומו בלבד (רבייה).
מרקס מתייחס אל ה"יצור הזר" שמוצר העבודה של הפועל שייך לו ומראה כי זהו למעשה האדם. (בעל אמצעי הייצור). הוא מדגיש את הניגודיות והיחסים בין הפועל ל"מפעיל": מדכא-דיכוי, הנאה-סבל. האחד מרוויח על חשבונו של השני.
התייחסות לקניין הפרטי: למרות שנהוג לראות בו את הסיבה לעבודה המנוכרת, מרקס טוען כי למעשה הקניין הפרטי הוא התוצר של העבודה המנוכרת. רק לאחר שהוא נוצר הוא גם הופך לסיבה ובכך מחזק את העבודה המנוכרת. סוג של מעגל קסמים ההולך ומתחזק.
הקניין הפרטי ושכר העבודה הם אותו הדבר ולכן: העלאה בשכר של הפועל ואפילו השוואת שכרו של הפועל לא תפתור את סוגיית הניכור כיוון שעדיין לא מדובר בתוצר עצמו. מרקס טוען כי שכר העבודה עצמו הוא תוצאתה של העבודה המנוכרת והעבודה המנוכרת היא סיבתו של הקניין הפרטי. ביטול של אחד מהם יגרום באופן אוטומטי להיעלמות השני. (זאת היא דרך הפיתרון שלו!!)
גולם הקם על יוצרו + הנפילה מגן עדן: השאיפה למודרניות גורמת למצב של עבודה מנוכרת, העבודה המנוכרת מביאה למצב של תוצר (גולם) אשר היוצר שלו הופך לשבוי שלו.
מרקס טוען כי על מנת לחזור לגן עדן יש לבטל את השכר (הקידמה, המודרניות). מצב זה יבטל את הניכור מהעבודה. הניכור של מרקס תואם לנפילה מגן העדן: מכאניות, מחושבות (בניגוד ליצירה), קרירות, זרות, רציונאליות. טבעו של האדם מסמל את גן העדן – יוצר, מחובר לטבע, מימוש עצמי.