מבוא ליחב”ל: סכסוכים אתנו-לאומיים

מתוך: מדעי המדינה: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

סכסוכים אתנו לאומיים

סיבות לאלימות פוליטית

משולש שחקן:

ראוי (ערכים)
רצוי (רווחים)
כפוי (צרכים)

ובלב – הרגלי הלב

מרובע מבנה

יעילות (חלוקת עצמה)
רווחה (ייצור עוצמה)
חברה (גיאו-דמוגרפיה)
חירות (מקור עוצמה והגבלותיה)

ביטויים פוליטיים:

שאיפות סיפוח (אירידנטה): סודטים; סומאליה. מדינה שמבקשת לספח אליה שטחים נוספים – להרחיב את בסיסה הטריטוריאלי ומשתמשות בהצדקה האתנו לאומית על מנת להגן על תביעתה.
פרישה: קוויבק, טאמילים. חבל ארץ שהרוב עליו בשל זהותו הנבדלת דורש לעצמאות.
התפרקות: ברימת המועצות, יוגוסלביה , צ'כוסלובקיה. התפרקותה של מדינה לחלקים שונים.
איחוד: איטליה, גרמניה. הסיבות לאיחוד – הצדקה אתנית.

האם משטר מסוים מעניק חירויות לפרט? במשטרים דמוקרטיים נראה פחות אלימות.

פוליטיקת הזהויות מאפשרת לנו להסית את המבט מעימותים אלימים בין מדינות לעימותים אלימים בתוך מדינות או חוצי גבולות מדינה. לא אומר שפוליטיקת הזהויות איננה רלוונטית להבנת עימותים בין מדינות.

מדינות כושלות ונכשלות

לחצים דמוגרפיים
פליטים מהגרים
קבוצות נקמניות
עזיבה המונית של בעלי הון, השכלה וכישורים
התפתחות כלכלית לא שוויונית
שקיעה כלכלית (אבטלה גואה ושחיתות)
אובדן הלגיטימיות של השלטון בעיני האזרחים
התמוטטות השירותים הציבוריים
יישום לא שוויוני של "שלטון החוק"
הממסד הביטחוני מכונן עצמו כ"מדינה בתוך מדינה"
חיכוכים מתמידים בקרב האליטות
התערבות מצד מדינות שכנות

אם בעבר דיברנו ביחב"ל של מדינות רוויזיוניסטיות חתרניות המאתגרות את הסדר הלאומי – הרוצות לסדר מחדש את הסדר העולמי. המדינות הכושלות נכשלות תופסות את מקומן של המדינות החתרניות. בעיה מהותית יותר היא אותן מדינות כושלות לא חתרניות כאלה שלא מצליחות לקיים מבית ממשל אפקטיבי – דיברנו על האנרכיה של הפוליטיקה העולמית וזו הסיבה לכך שמלחמות פורצות או מאפשרות את פריצתן של המלחמות. ועכשיו אומרים – האנרכיה שמאיימת על שלום העולם היא זו שבתוך המדינה. אותן יחידות שהרכיבו את הסדר העולמי פתאום מאותגרות פנימה – מאבדות את היכולת שלהן לפעול מבית ומחוץ. מדינות כושלות מזינות סכסוכים פנימיים, מקומיים – מייצאות טרור בגלל האי סדר, החוסר במונופול בשימוש בכוח. (סומאליה)

במידה מסוימת יכול להיות הסנטיפיקציה של מדינה וגבולותיה לאחר מלחמת העולם השנייה, למרות שלכאורה לפחות מטרתה הייתה לשמר את השחקנים המדינתיים ולחזק אותם אך בעצם החלישה אותם. מכיוון שאם המדינות הללו שלמותן הטריטוריאלית הופכת למקודשת, פירוש הדבר שבמקרים רבים אינן יכולות אלא להוות אכסניה לקהילות הלא תופסות את עצמן כאותו עם. לכאורה מה שנובע זה שבואו נשרטט מחדש את הגבולות – אך על בסיס מה? אפשרות אחרת היא – פשוט לעזוב את אותן מדינות. אפשרות די נוראית – נראה מחזות נוראיים בטלוויזיה – אנשים טווחים אלו באלו ונמשוך את ידינו מן העניין.

מלחמות פנים מדינתית:

סיבות:

1. מערכת

שילוב בין מדינה בעלת מיעוט אתני חוץ – גבולות ומדינה אירידנטית.
יריבות בין מעצמתית ומלחמות באמצעות שליח (Proxy)

2. מדינה (Creed, Geed, Need)

שנאה אתנית פרימורדיאלית
מניעים כלכליים לנוכח עוני ומשאבי טבע
תיקון עוול כלכלי
דילמת הביטחון

3. פרט

פוליטיקה של זהויות
(פסיכולוגיה חברתית)

פתרונות:

התערבות חיצונית

צד שלישי בעל יכולת, מחויבות ורצון (מופגנים וברורים), גיבוי צבאי וסיוע כלכלי.

הסדרי חלוקת עוצמה

פדרליזם טריטוריאלי – חילוק הטריטוריה של המדינה לנתחים שונים וכל נתח מנוהל על ידי קהילה אתנית אחרת.

קונסוציונליזם פונקציונאלי

הפרדה טריטוריאלית – מה שראינו מאז תום מלחמת העולם השנייה – בוצעו לאורך קווים אתנו לאומיים או אפילו דתיים, ברוב המקרים מה שראינו שכבר הייתה הפרדה טריטוריאלית היה פועל יוצא של פדרליזם טריטוריאלי. הייתה מדינה גדולה שחילקה את עצמה לרפובליקות ובכל אחת הייתה קהילה שנתפסה דומיננטית יותר, ברוב המקרים הגבולות חצו קהילות אתניות. כשהמדינות התפרקו – לא בדקו דמוגרפית איפה יש קהילה מסוג א' או ב' – לקחו את הגבולות הישנים ופירקו למדינות.