ביבר הזכוכית – סיכום: הדמויות במחזה

אמנדה כאם ב-"ביבר הזכוכית", מקדישה את עצמה לילדיה, מעונינת מאוד באושר ילדיה אך נוקטת באמצעים פסולים כדי להשיג את האושר הזה ולכן היא מוצגת ע"י בנה תום כאישה תובענית ואגרסיבית , היא חונקת את ילדיה באהבתה, דורשת קורבנות וויתור על חלומות אישיים למען התחייבויות משפחתיות, מחנכת לתלות ולחוסר בגרות, מנסה להכתיב לילדיה אורח חיים שאינו מתאים להם ומשמשת דוגמה רעה באישיותה הרומנטית וברקמת אשליותיה. אופייה זה גורם לקונפליקטים רבים . אמנדה מתגלה כבעלת עיוורון אנושי אך העיוורון שבו היא נמצאת מתגלה כמקור כוחה כי העיוורון "מגן על עיניה" כדי שתוכל להמשיך ולחיות את חיי הסבל והייסורים בהווה. ניתן לומר עליה שהיא דמות מורכבת כי בחיי היומיום היא מתמודדת בהצלחה במלחמתה במערכות החיים ובבדידות המזהרת ומצד שני היא שוגה באשליות. בסוף המחזה ניתן ללמוד על הגבורה שלה בכך שלמרות שנכשלה והובסה היא מנחמת את לורה. ברגע זה, הקהל מבין שהיא זקוקה למידה גדולה יותר של רחמים ואהדה מאשר לורה השקטה והמכונסת בעצמה.

דמותו של תום ב"ביבר הזכוכית"

תום הינו משורר צעיר ועדין נפש שאינו מאושר בעבודתו במחסן הנעליים. הוא אינו מרוצה מהחיים בבית והוא חש שכופים עליו התחייבות נוראה לפרנס את בני משפחתו שכלל אינם דומים לו. הוא חש אהבה עמוקה לאימו ולאחותו אך אינו חש אחראי לחיים שהן יצרו לעצמן. הוא דורש שתינתן לו הזכות לחיות את החיים עפ"י דרכו והשקפותיו ולקראת סוף המחזה אכן הוא מבצע את רצונו ועוזב את ביתו.בית

דמותה של לורה

לורה היא הדמות המרכזית ביותר במחזה "ביבר הזכוכית" . המחזה נסב סביבה ותלוי בדמותה. ללורה יש מום ברגלה בעקבת אסון והיא חייבת לענוד על רגלה מכשיר. מכשיר זה גורם לה להתרחק מכל ילדי כיתתה. לורה נזכרת ברעש הנורא שהמכשיר השמיע בשעה שהיה צועדת במסדרונות בית הספר ולכן החליטאה לעזוב את בית הספר.אמנדה עומדת על כך שלורה תכין את עצמה לקראת העתיד הצופן בחובו חיים קשים. היא דורשת ממנה להרשם לבית בספר למסחר ודרישתה העקשנית מסתיימת בבריחה נוספת של לורה מהעולם הסובב אותה. לורה בורחת אל הדמיון והזכרונות. היא מעסיקה את עצמה באהבתה ליצורים זעירים עשויים מזכוכית שהם עדינים ושבירים כמותה, היא מקשיבה לתקליטים מיושנים. לורה מצטיירת כאחת הזקוקה להיות נאהבת ומובנת וכאשר אדם מן החוץ מבין אותה היא מגיבה בחיוב ומתאכזבת מאוד כשהוא עוזב והיא נאלצת לטעום את טעם המציאות הקשה.

מה היה לקרל מרקס נגד הזכות לקניין?

"הזכות לקניין היא הזכות ליהנות מנכסיו ולהתנהל עימם באופן שרירותי וללא כל התחשבות באנשים אחרים, באופן נפרד מהחברה, זוהי הזכות לאנוכיות"

עוד דברים מעניינים: