מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: הרברט ספנסר
מתוך: מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – לייקקונו!
הרברט ספנסר
הרברט ספנסר מסמל כיוון חשיבה שונה בסוציולוגיה מזה שהתווה אוגוסט קונט שבמידה מסוימת ייסד את המקצוע. ספנסר היה סוציולוג אנגלי, ומבחינתו דגם ההתפתחות הכללי נשען על תהליכי המודרניזציה באנגליה- שהייתה אב הטיפוס להתפתחות הליברליזם המודרני הפוליטי, שקשור גם למהפכה התעשייתית והכלכלית באנגליה. כלומר, באנגליה חלה התפתחות הדרגתית ומתונה של פילוסופיה ותפיסה מדינית ליברלית שמתבטאת גם באיזשהו סוג של פרלמנטריזם ודמוקרטיזציה (חלוקה לרשויות, ייצוג התושבים בפוליטיקה), במקביל להתפתחות השוק והמהפכה התעשייתית, שכמובן משנה לחלוטין את סדרי העולם הפיאודלים (המבוססים על חוות חקלאיות), החברתיים (נוצרו שכבות של אליטות חדשות – בורגנות, באופן יחסית הרמוני עם שאר החברה) והפוליטיים. המעמדות הגבוהים באנגליה היו פחות מודאגים מתהליכי המודרניזציה, מאשר בצרפת ובגרמניה שראו אותה כמצב מאיים (מכיוון שהיו שם מלחמות אזרחים אלימות).
ספנסר היה הראשון שהציע לתפוס את החברה באופן אנלוגי לאורגניזם חי, ובמובן הזה הוא אחד מראשוני האבולוציוניסטים החברתיים וגם מראשוני הפונקציונליסטיים המוקדמים. אנו חושבים על החברה כאל אוסף של איברים שונים שלכל אחד מהם תפקיד שמשרת את המערכת, ובנוסף כחברה שמתפתחת, יכולה לקמול ולמות. התפיסה של פארסונס מביעה את הרעיון הבסיסי הזה. לספנסר הייתה תפיסה של התפתחות של דגמים חברתיים שונים, כאשר המעבר ביניהם מבוסס על חוקי האבולוציה, כלומר דגם חברתי שמסוגל לספק יותר טוב את הצרכים החברתיים והאנושיים, הוא דגם חברתי שישרוד לעומת דגמים חברתיים אחרים שיתנוונו ויהפכו למיושנים ושאינם יכולים לשעתק את עצמם מחדש. שני הדגמים העיקריים שספנסר דיבר עליהם – החברה הלוחמת והחברה המתועשת, משקף את הניגוד בין החברה הפיאודלית שהמעמד העליון בה היה מעמד הלוחמים-האצילים, לבין החברה המודרנית-הליברלית-התעשייתית שמבוססת על תחרות כלכלית ועל חוזים שמסדירים אותה. לטענתו, החברה המתועשת יכולה לשמש כבסיס לפיתוח תרבותי מוגבר ויש לה עליונות רבה על החברה הלוחמת. בעצם, ההתפתחות החברתית מובילה בהכרח למעבר מהחברה הלוחמת, לחברה התעשייתית-המודרנית.
בניגוד לקונט, ספנסר לא צפה איזשהו משבר שעלול לחתור תחת קיומה של החברה המודרנית-הליברלית-המתועשת, ובעיניו זו תהיה חברה יותר משגשגת, שיש בה יותר חופש ותחרות, שמוסדרים על פי חוקים, חוזים חברתיים וכדומה.
