תרבות פופולרית – סיכומים: ניל פוסטמן – בידור עד מוות – סיכום
ראה סיכום קורס מלא: תרבות פופלרית – סיכומים
סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)
ניל פוסטמן הוא אחד הממשיכים הנאמנים ביותר של אסכולת פרנקפורט בתחום חקר התרבות הפופולרית בצד סטיוארט הול וז'אן בודריאר, מבחינת הביקורתיות שלו על התרבות הפופולארית. הוא כותב ניתוח ביקורתי בשם "בידור עד מוות" על שקיעתה של הרוח באמריקה בגלל התרבות הפופולארית. הוא מאשים אותה בכך שהיא גורמת לוולגריזציה ולניוון אינטלקטואלי. האשם המרכזי שלו היא הטלביזיה. פוסטמן מותח ביקורת על שיח הטלוויזיה, וטוען שלטלוויזיה נוסחה מסוימת – כל מי שרוצה להיכנס לטלוויזיה ולהישאר בה חייב להתאים את עצמו לנוסחא כובלת זו. ב"בידור עד מוות" הוא טוען שהטלוויזיה יוצרת תודעה שהופכת דומיננטית בחייו של הצופה ומקשה עליו לפתח חשיבה שהיא מורכבת מעבר לנוסחה, ולכן יוצרת קשיים פדגוגיים. היא מלמדת את הצופה שנוסחא זו היא הדבר הנכון, ומשעבדת אותו לנוסחה. מהי התודעה הזו?
– בידור ושעשוע כערך
– פשטות ומיידיות כערך – הפוך מתודעה פדגוגית, כזו שבנויה לקבל ידע מורכב ונצבר
שלושת הדיברות של הטלוויזיה על פי ניל פוסטמן ב"בידור עד מוות":
– " לא יהיו לך כל דרישות מוקדמות" –אל תצפה מהצופה לידע מוקדם. כל תוכנית צריכה להיות יחידה בפני עצמה. למשל, פרק בסדרת טלוויזיה צריך להיות יחידה נפרדת ושלמה כך שאם הצרכן פותח טלוויזיה וצופה בפרק ממנו יוכל להמשיך לראות ולהבין. אל תצפה שהצריכה של המוצר שלך תהיה בנויה על רבדים קודמים (ידע מוקדם או הכנה), עליך לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר.
– " לא תציג כל חוסר בהירות/ מורכבות "- העלילה והדינאמיקה בין הדמויות צריכה להיות ברורה לצופה. מצבי מורכבות דוחים את הצופים. צריך להיות ברור לצופה מי הם הטובים והרעים, מהו הקונפליקט, אם הטובים לא מנצחים בהתאם לציפיות, התוכנית צריכה להסביר למה.
– " הימנע מאקספוזיציה (ממבוא, פרק מקדים), בכל מחיר"- לא להכין את הקורא או הצופה לקראת מה הולך לראות, שלא תהיה הקדמה. הרעיון הוא לתפוס את הצופה, להכניס אותו ישר לעניינים. התוכנית מתחילה בלב האירועים, ומרתקת מההתחלה.
