ג'נוסייד -סיכומים: זיכרון רצח העם בטיבט
מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים
סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)
ראה גם:
יחסי סין-טיבט ברבע האחרון של המאה ה-20
תרבות וזיכרון: הדגש במורשת הנצחת רצח העם בטיבט הוא על האובדן הדתי-לאומי ולפחות על האובדן האנושי. הדלהי-לאמה הוא הסמל החזק ביותר לסמל הלאומיות-דתיות טיבטית. הדלהי לאמה בוחר שלא להתמקד בסבל אלא בשימור המורשת התרבותית מסורתית. הוא מתייחס כיום לנושאים, כגון: איכות הסביבה, זכויות אדם ודמוקרטיה. מבקר את הניצול החומרי. ממעט לדון באובדן החיים שהמיט הכיבוש על תושבי טיבט.
הדלהי לאמה מנסה לפנות ל- 3 קבוצות:
* הסינים: כאחראים לסבל, אך מסרב לשנוא אותם, מבין כי עוד ייעשו פשרות.
* המערב: הוא משווק את הבודהיזם המהייאני. מבין כי לא ישנה את דעת ממשלות העולם.
* קהילות הפליטים: פוליטיקה והיסטוריה לבניית זיכרון קולקטיבי. הוא סבור כי בניית תשתית דתית חלופית הכרחית להצלת הטיבטים כאומה.
הוא מטפח "לאומנות גלותית". לעומת היהודים הדלהי-לאמה מקדישים מעט מחשבה למתים. מתעניינים יותר בפוליטיקה. ישנם שני ימים לאומיים: יום הולדתו של הדלהי לאמה ויום השנה להתקוממות בלאהסה.
דרהמסלה (צפון הודו)- הוצבה אנדרטה (בהתבסס על מוסכמה מערבית).
מדוע מושקע כ"כ בזיכרון הקרבנות של רצח העם בטיבט?, מתוך נטייה תרבותית להתמקד בהווה, להורות על חמלה ולדבר על דורות העתיד ולא על העבר. מבחינת המאהיינה להזמן יחסי וחולף, לעומת התרבות היהודית שמצווה להזכיר את העבר באופן טקסי. בה הזמן הוא ליניארי ובלתי הפיך. בהינדואיזם לעומת זאת (משפיע גם על הבודהיזם) הזמן הוא מחזורי. הבודהיסטים לא רואים במוות אירוע חד-פעמי, אלא מחזור (סמסרה), מתאבלים אך לא מנציחים ציבורית. בתרבות המערב יש רציפות ל"אני" ולעבר משמעות בזהות. אצל הבודהיסטים ה"אני" הוא אשליה, בעצם בנוי מהמון אירועים חולפים שיוצרים אשליה. מה כן מונצח בכל זאת?, יום השנה להתקוממויות בלהאסה 1959. שבר בזמן מבחינתם ויום הולדתו של הדלהי לאמה. הוא מסמל לאומיות וגם חמלה.
