ג'נוסייד -סיכומים: יחסי סין-טיבט ברבע האחרון של המאה ה-20

ג'נוסייד -סיכומים: יחסי סין-טיבט ברבע האחרון של המאה ה-20

מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים

סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)

1978-1986- המודרניזציה של תנועת ההתנגדות– ב- 1976 נפטר מאו זה דונג, הממשלה החדשה מנסה להתיר את הכבלים מהטיבטים בכדי לחדש מגעים עימם. הדלהי לאמה מורשה לבקר בתנאי שיישאר בבייג'ין. הטיבטים מקבלים אותו בחום. הסינים מופתעים מכך ומבינים ששנות ההטפה לא הועילו. רוח הרפורמות הליברליות בסין מאפשרת השקעת משאבים בבניית מנזרים חדשים. במקום השקעה בשוק משותף הלכו המשאבים לחיזוק הלאומנות הטיבטית. הדת קמה לתחייה, תחילת שנות ה-80 נפתחה טיבט למבקרים כחלק ממדיניות הפיתוח של המדינה. טיבט נפתחת לעולם וסין מאבדת את המונופול על המידע. חופש המידע מאפשר חשיפה לרעיונות מודרניים בדבר ריבונות לאומנית. הם מגלים את זכותם להגדרה עצמית, למרות תהליכי הדה-קולקטיביזציה הטיבטים נותרו מרירים. 7984, עולה התנועה הלאומית טיבטית, סין מחליטה שוב להגביל את הליברליזציה ולהטיל פיקוח על מנזרים. המגעים עם הדלהי-לאמה מושעים והתכנית להשבת הכוח הסיני מוקפאת. הממשלה הסינית חדלה מהעמדת הפנים ומאשימה בכך את הדת שלא מאפשרת חופש לטיבטים. הממשלה מחליטה להציף בתגובה את טיבט בסינים בטענה כי למרות ההשקעה הרבה הטיבטים חסרי היכולת השכלית ולכן יש צורך באנשים מבחוץ.

1987-1992- והתגובה הקשה להפגנות המחאה בכיכר טייננמן בבייג'ינג: במהלך הליברליזציה של שנות ה-80 והלאה, שיקמו הטיבטים חלק מהמנזרים ההרוסים והחיו שאיפות לאומיות. 1987, חידוש הפגנות המחאה , זכויות האדם בטיבט מופרות שוב, הסינים מגיבים בדיכוי חסר רחמים. המחאות הופיעו בשל מגבלות חדשות, שוב זעמו הנזירים על התערבות הממשלה הסינית. הפגנה ראשונה, החלה עקב הוצאה פומבית להורג של 2 טיבטים שהרשויות ראו בהם פושעים. אותם אמצעים שנועדו לדכא את המחאה חיזקו והזינו את ההתנגדות הטיבטית. עבור הטיבטים הליברליזציה נועדה להפיח חיים בדת, מאבק הסינים רק חיזק בהם את הנחישות.

1989, קיבל הדלהי-לאמה פרס נובל לשלום, מתעוררות בקהילה תקוות חדשות. 1990, הורשה נציג של ממשלה זרה לבקר בכלא הטיבטי ונפתחו חגיגות ה-40 ל"שחרור טיבט", הטיבטים פותחים בגל חדש של מחאות. משנות ה-90, לא ביקשו עוד הטיבטים להשיב את אורח החיים המסורתי, אלא ביקשו ערכים מערביים של חירות, מה שסין הקומוניסטית לא יכולה לספק. החשיפה למערב סיפקה להם אוצר מילים ונקודות מבט מערביות. הם דורשים דמוקרטיה וזכויות אדם. בסופו של דבר, המודרניזציה שנכפתה על הטיבטים בידי הסינים, פועלת עתה לרעת הסינים. הטיבטים מזדהים עם ערכים מערביים. סין בתגובה, מענישה ביד קשה. ה"אויבים הפוליטיים" סופגים התעללויות. הסינים פוגעים אקולוגית באדמת טיבט.

1992-2000- התכנית הסינית והתעמולה לחינוך סוציאליסטי אידיאולוגי–  הסינים מנסים להחדיר בטיבטים אהבה לקומוניזם. במהרה הפכה התכנית למסע אנטי בדלני. 1993, מחאו הטיבטים נגד עליית מחירי המזון ועל זרם המהגרים הסינים. הסינים משתקים את המחאה. שוב מופרות זכויות אדם. הוצאו שוב חוקים אנטי דתיים וגם ילדים נענשו על כך. המונים נשלחו לעבודות פרך שהסיכוי לשרוד בהם היה אפסי.

הצפת הסינים בטיבט: הסינים כיום, הם יותר ממחצית תושבי להאסה. הם הגיעו כי הובטחו להם תמריצים. נעשה טרנספר אינטנסיבי של בני האן לטיבט. המשטר כפה נישואין בין סינים לטיבטיות, אך אסר נישואין בין טיבטיות לסינים. הטיבטים נדחקו לכפרים. התופעה הזו תואמת את מדיניות הגבולות של הסינים (עירוב לאומים), בשאיפה להחליף סולידאריות  לאומית במעמדית.  רוב ההכנסות מטיבט מועברות לסין. האוכלוסייה המקומית נדחקת לתחתית הסולם המעמדי. הדת בפיקוח אדוק. התרבות המסורתית מוחלפת בתרבות הפופ הסינית, הטיבטים תלויים בסין. הם מופלים לרעה, הם חברה פגועה שנגוע בסמים, אלכוהול פשע וזנות. הסינים מתכננים רשתות תיירות שפוגעות באותנטיות הטיבטית.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: