אנתוני גידנס (1938-)
מדען חברה בריטי העוסק בכלכלה, סוציולוגיה ומדע המדינה. כיום עומד בראש בית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון. הוא כתב וערך כשלושים ספרים עד היום. ספריו השפיעו רבות על הדיונים והוויכוחים בשנים האחרונות, בדבר פניה של החברה ועתידה של הסוציאל-דמוקרטיה במדינות רבות בעולם. בבריטניה הוא נחשב ל"גורו של טוני בלייר" בשל השפעתו הרבה על צמיחתה של תנועת הניו-לייבור. כתב את הספר "הדרך השלישית"(2000) שהשפיע על המדיניות הכלכלית של כמה וכמה ממנהיגי העולם המערבי.
"סוציולוגיה היא מדע חברתי המתמקד בחקר מוסדות חברתיים שהתהוו כתוצאה מהמהפכה התעשייתית והמהפכה הצרפתית במהלך מאתיים השנים האחרונות" (גידנס)
הסבר ההגדרה: גידנס רואה בסוציולוגיה התפתחות עקב תהליך היסטורי כלשהו, מדע מודרני של העת החדשה. לטענתו זהו מדע מודרני של העת החדשה, כיוון שהשאלות שבהן עוסקת הסוציולוגיה לא היו קיימות כלל קודם לכן. היו טקסטים שדיברו על חברה כמו התנ"ך, אבל הוא עסק בסיפורים ולאו דווקא בתהליך החברתי כמדע.
ההגדרה של גידנס לסוציולוגיה היא מאד חזקה: אלמלא המהפכה הצרפתית והתעשייתית, לא היה לנו מדע סוציולוגי. השינוי שיצרו המהפכות יצר את המחקר שיחקור את השינוי עצמו.
The Context of Sociology, Chapter 1 – Sociology: Issues And Problems
מאמר של גידנס
גידנס מסביר בספרו שהסוציולוגיה עצמה היא הולדה כבת 200 שנה בערך. הייתה הגות חברתית גם לפני, אבל העיסוק השיטתי במדע החברתי החל במהפכה התעשייתית והצרפתית לפי ראות גידנס:
תקופה בהיסטוריה של צרפת, שהתקיימה בשנים 1789-1799. במהלך 10 השנים האלו הופלה המונרכיה האבסולוטית והכנסייה הקתולית נושלה מכוחה. המהפכה מתוארת במושגים חרות ושוויון (ביטול מעמדות), מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה, השתחררות משלטון הדת. האדם הופך להיות במרכז היקום ולא הדת והאל.
אסוציאציות שמתקשרות למהפכה הצרפתית: – חילון (השתחררות מהדת). – אזרחות.
– מדינת הלאום המודרנית. – שוויון וחרות.
– ערכים אוניברסאליים. – האדם במרכז.
- המהפכה התעשייתית
המעבר מכלכלה חקלאית בעיקרה לכלכלה המושתתת על מפעלי תעשייה המופעלים באמצעות צורות שונות של אנרגיה גולמית. בשם "המהפכה התעשייתית" מכנים את המעבר מבתי מלאכה קטנים, משפחתיים ברובם, וממכונות פשוטות המופעלות ביד או בכוחן של בהמות, רוח או מים – לבתי חרושת גדולים ובהם מכונות מורכבות הצורכות אנרגיה רבה. כלול בכך גם המעבר מחברה חקלאית בעיקרה לחברה עירונית ומתועשת. במדינות בהן התחוללה המהפכה היא שינתה את כל המבנה הכלכלי והחברתי ואת אורח חייהם של בני האדם.
- המהפכה המדעית
המהפכה המדעית נחשבת למהפכה שלישית שגידנס לא מזכיר במפורש, אך גם זו השפיעה על התפתחות הסוציולוגיה באותה התקופה. הכוונה לכל השינויים שנעשו בחקר מדעי הטבע:
– פיזיקה ניוטונית (כוח המשיכה) דיברה לראשונה על חוק אוניברסאלי, חוק שתקף בכל מקום ובכל זמן על פני כדור הארץ. כלומר, בני אדם בכל מקום גדלו והתפתחו באופן שווה. מדעי החברה מנסים לחפש חוקים נוספים שתקפים בכל מקום ובכל זמן. הפיזיקה הניוטונית החלה לשמש כמודל להסתכלות על המין האנושי גם בתור אובייקט מחקרי וחיפוש חוקים אוניברסאליים.
– התיאוריה של דרווין, שמופיעה בספרו "מוצא המינים" (1859), אומרת שמין הוא לא דבר קבוע, הוא פרי התפתחות שנקראת אבולוציה. אם המינים הביולוגיים שונים- אז גם בן האדם הוא פרי האבולוציה! ולצורך כך חייבים היו להיות קשרים חברתיים כדי שיתפתח בינו לבין עצמו.
הבעייתיות בחקר הסוציולוגיה
על פי גידנס הסוציולוגיה היא מדע בעייתי כיוון שהאדם (האובייקט) תמיד משתנה ומשנה את המציאות שבה הוא חי, בניגוד למדעי הטבע למשל, שבהם האובייקט קבוע, חסר רגשות ומחשבות, וכך ניתן לפתח תיאוריות ומודלים שיהיו נכונים לכל האובייקטים הזהים לו. מכיוון שהאדם משתנה הוא כבר לא אובייקט – אלא סובייקט. זה נתון שצריך להביא בחשבון במחקר. גידנס מסביר שבמאה ה-19 הליקוי של החוקרים היה בכך שלא הכירו באדם כסובייקט. החלק האחרון במאמר מתייחס ל"דמיון סוציולוגי". את המושג הוא שאל מצ'רלס רייט מילס, אבל גם שינה את תוכן המושג כפי שהוצג ע"י מילס. הוא מדבר על שלושה מימדים שבהם משתמש החוקר:
– רגישות היסטורית.
– רגישות אנתרופולוגית.
– רגישות סוציולוגית.
החוקר מודע לתהליכים, לשינויים, לזמן… ומביא הכל בחשבון.
