THE MIND'S I והפילוסופיה של דקארט
לכל אדם שתי נקודות שונות: נקודת מבט חיצונית ונקודת מבט פנימית, כאשר לאדם הנטייה, לעיתים, להפריד ביניהן. איחוד בין שתי נקודות המבט מכונה בפי המחבר "click". חוסר היכולת לאחד בין שתי נקודות החיים עשויה ליצור את מה שמכונה "בעיית משמעות החיים".
המתודה של דקארט הינה ניסיון לעשות מתמטיזציה של המחשבה שלנו, כלומר, לנסות ולמצוא בה סיסטמאתיות מסוימת.
טענתו של דקארט – השכל הישר ניתן לכל אדם באופן שווה. בניסיונו להוכיח טענה זו הוא אומר כי כאשר בני האדם מסתכלים על הנושא הזה מנקודת מבט פנימית, אף אחד מהם לעולם לא יגיד ש'אין לו שכל ישר'. כלומר, הוא מנסה להשליך מנקודת המבט הפנימית אל נקודת המבט החיצונית.
הסיבה לכתיבת ספרו "על המתודה" הינה למצוא שיטה שמבחינה בין אמת ושקר, באומרו כי השיטה לחרוץ דינו של משפט הינה להבחין בין אמת ושקר.
יש בספר כולו מתח פנימי בין הקשר של הביוגרפיה האישית שלו למתודה ובין רצונו לתאר מתודה אוניברסאלית. ניתן למצוא ביטוי לזה בכך שמצד אחד הוא מנסה 'למכור' את המתודה בניסיונו להסביר את חשיבותה בהבחנה בין אמת ושקר, אך מצד שני הוא יוצא נגד 'קיבוע' והיצמדות לדעות של אנשים אחרים (כלומר, הוא מעודד מאוד חשיבה עצמאית). דקארט מציג את המתודה, אך מסתייג ואומר שאין הוא חותר לכך שאנשים סביבו יאמצו אותה (למרות שיכול להיות שבאומרו זאת הוא לא באמת מתכוון לכך, אלא רק משתמש בזה בתור טקטיקה למשוך קוראים, ולמנוע את הסתירה שיכולה להיות בדבריו).
ההבדל המהותי נמצא, לדעתו, בין מינים שונים ולא בין יצורים שונים בני אותו מין – זוהי במקור גישתו של אריסטו ונראה כי דקארט נוטה להסכים איתה.
ניתן לראות התחבטויות של דקארט בינו ובין עצמו: לצד הביטחון שלו בנכונות המתודה שלו מופיעים משפטים אשר מבטאים חוסר ביטחון. הסיבה לכך הינה ככה"נ העובדה שדקארט ייצג סוג חדש של פילוסופיה וההתחבטויות הללו היו בגדר 'חבלי לידה' שלה.
אמת כידיעה, בראייתו, זהה לוודאות. אולם, שני הביטויים הללו אינם זהים משום שאמת היא דבר מוחלט, בעוד שוודאות מבטאת ביטחון במידה מסוימת.
דקארט האמין כי השיפוט איננו תלוי רק בשכל, אלא גם ברצון, ולכן יש לכל אדם יכולת 'להשעות' את השיפוט שלו.
הוא מותיר, במתודה שלו, שני מקורות בלבד לידע – הוא עצמו והמציאות שסביבו. ברור כי ראייה כזו היא מאוד נאיבית. עם זאת, הוא מציג הסתייגויות מסוימת באומרו כי ברור שאדם צריך להיות בגיל מינימלי מסוים בשביל להפעיל את ה'שיפוט הטבעי', אשר הינו מנותק מהרצון.
נראה כי המודל של דקארט נוטה להיות דומה יותר לגישה של אפלטון, מבחינת המתמטיזציה שלו (בעוד שאריסטו נטה יותר לכיוון הביולוגיה).
