ג'נוסייד (רצח עם) -סיכומים: הצהרת וינה ואמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם
מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים
הצהרת וינה– נוסחה עם סיום הועידה לזכויות האדם, 1993. ממנה נגזרה ההחלטה להקים בית דין פלילי בין-לאומי. ההגבלות של בית הדין הזה: התיקים יועברו אליו ע"י מועצת הביטחון של האו"ם וגם על המדינה שאליה משתייך הנאשם להיות חתומה על האמנה. אלו מונעים שפיטה וענישה של אחראי ג'נוסייד. ארה"ב וישראל לא היו חתומות עליה עד שנת 2000. ביילין ובן-עמי דרשו זאת בעוד הצבא ומערכת המשפט בישראל התנגדו לכך. זאת בעקבות חתימתו של קלינטון. אך לחתימה אין משמעות מעשית. אמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם נוצרה על רקע פשעי הנאצים בעיקר בהקשר של היהודים. המחוקק הישראלי פיתח חוק משלו ב-1950, אך החמיר בעונש (החוק לעשיית דין בנאצים שיושם אך ורק על אייכמן).
בעייתיות הקבוצות הנכללות– יש הטוענים כי יש לתקן את האמנה כך שלאו"ם יהיו יותר כלים להתמודד עם מעשים אלו. יש הטוענים כי גם קבוצות פוליטיות ותרבותיות צריכות להיכלל. יש מנגד הטוענים כי קבוצות פוליטיות יכולות לשנות עמדתן ולהינצל אחרים טוענים שאם כך הדבר, גם קבוצות דתיות ולאומיות יכולות להינצל ולכן טיעון זה אינו רלוונטי.
בעייתיות המילה בכוונה– המושג מעורר קושי, יש קשיים במציאת הקו בין נקודה קונקרטית (מסמכים למשל) לבין כוונה במחשבה בלבד. המחוללים גם עשויים להתכחש למעשיהם.
הבעייתיות בהשמדה חלקית או גמורה– אין הגדרה כמותית בג'נוסייד לכן הדבר עשוי להתפרש בצורות שונות.
ציות ואשמה אישית– גם היא מעורפלת (מהי מידת האחריות), אומנם מצוין לגבי הנאשמים (השמדת עם, קשר לביצוע השמדת עם, הסתה והשתתפות במעשים) אך גם כאן יש ערפול.
היעדר התייחסות של אחריות מדינית– חסרה באמנה התייחסות לאחריות המדינה לפשע. רק יחידים יכולים להיות מואשמים ולא רק מדינות. עד 1998 אין התייחסות למימוש הרעיון של בית דין פלילי.
לגבי המונח הסתה- בעייתיות, משום שיש פה פגיעה בחופש הדיבור ומכאן שהוחלט להתייחס רק להסתה ישירה ופומבית. בעייתיות המילים "נזק חמור בנפש"-מעורפל. בכל אופן, האמנה הופכת ג'נוסייד לעניין בין לאומי ולא רק כאירוע פרטי של מדינות. האו"ם בסה"כ נכשל במניעת ג'נוסיידים. נדיר שהובאו מצבים כאלה לידי האו"ם.
רק בשנות ה-90 בעקבות יוגוסלביה ורואנדה הייתה פעולת מניעה. ארה"ב לגבי רואנדה טענה בתחילה כי לא ניתן להוכיח כוונה. ארה"ב טענה שהקמת בתי – דין בין-לאומיים תפגע בריבונות של מדינות. היו שטענו שארה"ב חוששת בפועל מהאשמתה לגבי השחורים והאינדיאנים. לגבי האינדיאנים הייתה כוונת השמדה. היו טענות נגדה בהקשר לאטום ביפן ולכישלון במלחמת ויאטנם. אולם, אי חתימתה של ארה"ב פגעה באמינות האמנה. סעיף 2 עפ"י ארה"ב: ג'נוסייד = מעשה שנעשה בזמן שלום או מלחמה, בכוונה מיוחדת להרוס קבוצה שלמה או בחלקה, קבוצה לאומית דתית, גזעית או אתנית באשר היא קבוצה כזו, באחת מששת הדרכים הבאות:
א- הריגת הנמנים בקבוצה.
ב- נזק גופני חמור.
ג- נזק נפשי בלתי הפיך.
ד- העמדת חברי הקבוצה בתנאים מכוונים להשמדה גופנית של כל הקבוצה או חלקה.
ה- קביעת אמצעים מכוונים לפגיעה בילודה.
ו- העברת ילדים בדרך כפייה.
עפ"י ארה"ב, לא ניתן ליישם את האמנה באופן רטרואקטיבי. יש הטוענים שההגדרה המסויגת של ארה"ב רוקנה את האמנה מתוכנה.
הקמת בית דין בין-לאומי: למרות אישור האמנה, המלחמה הקרה הקפיאה את נושא זכויות האדם. בשנות ה-70 ארגונים הומניטאריים מחאו על הפרות של זכויות אדם באופן גורף. עם נפילת חומת ברלין, הוקמה מועצת ביטחון של האו"ם למען איסוף ראיות וחקירת הפרות חמורות של אמנת ג'נבה, זאת גם בשל זוועות יוגוסלביה לשעבר. באחד מסעיפי האמנה (סעיף 6), מתבקשת הקמתו של בית דין פלילי בין-לאומי. לאחר המלחמה הקרה יצא הדבר לפועל למען חקירת פושעים מיוגוסלביה ורואנדה.
