פרנק בלגי

100 פרנק: ג'ימס אנסור

200 פרנק: אדולף סקס

500 פרנק: רנה מגריט

1000 פרנק: קונסטנט פרמקה

2000 פרנק: ויקטור הורטה

10000 פרנק: המלך אלברט והמלכה פאולה

ג'ימס אנסור (100 פרנק): 1860-1949. צייר אימפרסיוניסטי בלגי. נחשב כחלוץ של אומנות מודרנית במאה ה-19 וכמקדים של זרם הסוריאליזם במאה ה20. נחשב כמשפיע על עבודתם של פאול קלי ואומנים אימפרסיוניסטים אחרים. מרבית עבודותיו מוצגות במוזיאונים המלכותיים בבריסל ואנטוורפן.

אדולף סקס (200 פרנק): 1814-1894. מעצב כלי מוזיקה בלגי, ממציא הסקסופון. כבר בגיל צעיר עמל סקס על שיפורים ועיצובים למיני חלילים וקלרינטים ובגיל 20 הציג את המצאתו החשובה הראשונה והיא גרסא משופרת של קלרינט בס. ס1841 היגר סקס לפריס והמשיך לעבוד שם והציג גרסאות משופרות של הביוגל שהיו כה מוצלחות עד שנקראו סקסהורנס (קרני סקס) שצברו פופולאריות רבה ברחבי אירופה ומרבית הגרסאות כיום מבוססות עליהן. ב1846- הציג סקס את יצירתו המפורסמת ביותר- הסקסופון. טענות מתחרים כנגד הלגיטימיות של הפטנטים שלו הובילו אותו פעמיים לפשיטת רגל, למרות תהילתו. סקס סבל מסרטן בשפה בשנות החמישים אך החלים לגמרי ומת ב1894.

רנה מגריט (500 פרנק): 1898-1967. צייר בלגי מהזרם הפיגורטיבי בסוריאליזם.

מספר מוטיבים מילדותו מופיעים תכופות ביצירותיו: אישה שפניה מכוסות – כך נמצאה אימו לאחר שהטביעה עצמה במימי הסאמבר, תיבת עץ שהייתה ליד עריסתו, בלון שנקשר לגג ביתו, אמן המצייר בית עלמין בו שיחק מגריט עם חברה.

בגיל 17 עבר מגריט לבריסל ונרשם לאקדמיה לאומנויות והחל לצייר, תחילה בסגנון הקוביזם ולאחר מכן בפוטוריזם ובשנת 1926 צייר את יצירתו הסוריאליסטית הראשונה "הרוכב האבוד". מגריט המשיך ליצור עד מותו מסרטן ב1967 וזכה להכרה והצלחה רבה בחייו.

קונסטנט פרמקה (1000 פרנק): 1886-1952. צייר בלגי הנחשב לדמות המובילה באקספרסיוניזם הפלמי.

ויקטור הורטה (2000 פרנק): 1861- 1947. ארכיטקט. אחד הארכיטקטים החשובים בזרם ה"ארט נובו". הורטה נשבה בקסמו של הזרם החדש ובנה בניינים רבים בבריסל בסגנון זה, אך לאחר שהסגנון יצא מן האופנה נהרסו חלק מבנייניו. מבנייניו המופרסמים: הוטל טאסל, הוטל סולביי, הוטל ואן אאטבלדה.

אלברט השני (10000 פרנק): נולד 1934. מלך בלגיה השישי. הומלך ב1993 לאחר מות אחיו בודואן (שכיכב על שטרות 20 ו50 פרנק ישנים). בנם השני של לאופולד השלישי ואסטריד (שנולדה כנסיכת שבדיה).

ילדותו הייתה קשה. ב1935, כאשר היה רק בן שנה, נהרגה אימו בתאונת דרכים בשוויץ. בהיותו בן 5 פרצה מלחמת העולם השנייה שחלקים ממנה העביר בצרפת וספרד אך את רובה עבר בבריסל. בדיוק ביום הולדתו העשירי פלשו הנאצים לבלגיה, משפחת המלוכה נלקחה לגרמניה ולאחר מכן לאוסטריה עד לשחרורה בידי צבא ארצות הברית אך המשפחה המשיכה לגלות בשוויץ עד 1950 וב1951 הוכתר אחיו בודואן למלך.

אלברט התגייס לצי הבלגי והתקדם בו עד דרגת קומודור. ב1954 קיבל את תפקידו הרשמי הראשון: נשיא הקרן הלאומית לחיסכון ולפנסיה בו נשא עד 1991, ב1958 מונה לנשיא הצלב האדום הבלגי ונבחר לסנאטור ונשיא כבוד של ההתאחדות האולימפית הבלגית וב1962 קיבל נשיאות כבוד של המשרד למסחר חוץ. ב1959 נשא לאישה את דונה פאולה רופו די קלאבריה, צאצא למשפחת מלוכה איטלקית ולזוג נולדו שלושה ילדים, פיליפ, אסטריד ולורן שמאחר ולבודואן לא נולדו ילדים מהווים את המשך השושלת. לקראת סוף השישים עמדו הנישואין המלכותיים בסימן משבר לאור רומן שניהל אלברט עם הברונית מסליס ממנו אף נולדה לו ילדה מחוץ לנישואין: דלפין בואל.

לאחר מות אחיו הומלך אלברט השני למלך בלגיה באוגוסט 1993. עיקר פעילותו כמלך היא שיפור טיב קשרם של מחוזות בלגיה, התנגדות לגזענות ופעילות למען שיוויון והוא קוצר פופולאריות גדולה בקרב בני עמו. הוא היה מהתומכים בהצטרפות לגוש היורו ובפאן-ארופיזם וצידד בהחלפת המטבע.

המלכה פאולה: נולדה ב1937 כדונה פאולה מרגריטה מאריה אנטוניה קונסיליה רופו די קלאבריה  ממוצא אצולה איטלקי ובלגי ונחשבה בצעירותה לאחת מבנות המלוכה היפות באירופה.