סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מטלות זכירה
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
מטלות זכירה
השימוש במטלות הוא כלי המחקר הבסיסי ביותר של הפסיכולוג הקוגניטיבי, כלי המאפשר מדידה מהימנה ותקפה של זיכרון.
מבחן ווקסלר לזיכרון – תפקידו לעמוד על ההבדלים בתפקודי הזיכרון בין בני אדם. מדד ה- MQ (יחסיות הזיכרון) דומה לציון מדד ה- I.Q. המבחן מורכב משבעה רכיבים והציון בכל רכיב מתוקנן עפ"י הגיל. למבחן וקסלר 2 חסרונות עיקריים: מבוסס ברובו על זכירה מילולית, מתאם גבוה עם מנת משכל כללית.
מטלות (להבדיל ממבחן וקסלר מטרתם למצוא מכנה משותף ולא שוני):
היזכרות חופשית – מטלה פשוטה הדומה לחי היום יום. נותנים לנבחן רשימת מילים לקרוא ואח"כ בודקים מה זכר מהרשימה. נהוג להבחין בין היזכרות מידית – מיד לאחר החשיפה לגירוי, היזכרות דחויה – הכרוכה בשליפת מידע מתוך מאגר הזיכרון לטווח ארוך אשר עשוי להתבצע דקות, ימים ואף שבועות לאחר הלמידה המקורית. מבחן טווח הזיכרון המיידי – בודק את הקיבות 7+-2. במטלת היזכרות קשה לשלוף מילים נדירות ולא מוכרות. ההיזכרות החופשית מדגימה את שיטת המחקר הבסיסית ביותר של חקר הזיכרון לפי הגישה הקוגניטיבית, פרדיגמת למידה-מבחן (בוחנת זיכרון אפיזודי) . פרדיגמה זו מאופיינת בשלב ראשון שבו הגירויים נלמדים (שלב הלמידה) ובשלב שני מאוחר יותר שבו אנו בוחנים את הזיכרון (שלב המבחן). פרדיגמה זו מדגישה את חשיבות השליטה שיש לחוקר על החומר שהולכים לבחון.
מדד החיסכון – בודקים את מספר הפעמים שיש לחזור על רשימת מילים עד שמגיעים להצלחה של 100%. מבוסס על ההנחה שלפיה הקושי בלמידה של חומר משקף גם את מידת זכירתו. ככל שחומר נזכר טוב יותר כך תהיה למידתו מחדש קלה יותר.
היזכרות בעזרת רמז – ישנם עדויות לכך שכל תהליך זכירה מונע ע"י רמזים פנימיים. במטלה זו מבקשים מנבדק להיזכר במילים כאשר נותנים לו רמזים שנקראים רמזי שליפה.
למידת צמדי מילים – מציגים לנבדק בכל פעם צמד מילים שהראשונה משמשת גירוי והשנייה מילת תגובה. תחילה מציגים את רשימת הצמדים בשלמותה ולאחר מכן את הגירויים בלבד ואלו משמשים כרמזי שליפה למילות התגובה. לפרדיגמת למידת צמדי מילים יש המשך ישיר של הגישה הפילוסופית האסוציאטיבית. מהותה של הלמידה היא יצירת קשרים בין יחידות ידע קיימות. אנו לומדים יחידות ידע בודדות ומטרת הלמידה היא לקשר בין יחידות אלה.
חוק הסמיכות – חוק זה קובע כי כאשר 2 תכונות מתרחשות בקרבה של זמן או מרחב, נוצר ביניהן קשר (אסוציאציה) מאוחר יותר אם תוצג רק אחת מן התחושות היא תעורר מיד את זיכרון התחושה האחרת. מחקרים הראו כי כאשר המילה הראשונה בצמד היא גירוי ועל הנבדק לומר את המילה השנייה הזכירה זהה למצב ההפוך – דו כיווני. כלומר סדר המילים אינו נשמר בזיכרון אלא האסוציאציות עצמן. יוצא מן הכלל הוא צמדי מילים כגון מעיל-רוח.
היכר – רמז-העתק מושלם של הגירוי עצמו. הוא מהווה רמז שליפה מעולה. במטלת היכר מילים נדירות מזוהות טוב יותר. מטלת ההיכר נשענת על מובחנות הגירוי – המידה שבה הגירוי שונה מן הגירויים האחרים ולפיכך בולט. לגירוי נדיר ולא מוכר מובחנות רבה.
2 סוגי מבחני היכר:
היכר רב בררה – מבחן אמריקאי, יתרונה של שיטה זו היא היכולת לחשב את ההסתברות לניחוש לפי מספר הבחירות לתשובה וחסרונה הוא שאין לה תוקף אקולוגי, כלומר היא אינה מייצגת תפקיד זיכרון טיפוסי במציאות. חיסרון נוסף הוא רמת הקושי תלויה מאוד בבחירת המסיחים ובמידת דמיונם לפריט המטרה.
היכר ישן/חדש – מציגים לפני הנבדק כל פריט בנפרד. בזמן המבחן מבקשים מהנבחן לומר אם פריט זה כבר הוצג לפניו או לא. אם הנבדק זיהה פריט ישן מסווגים את תגובתו כפגיעה ואם הוא מזהה פריט ישן כחדש מסווגים זאת כאזעקת שווא.ישנם הטיות תגובה – הנבדקים מסגלים לעצמם אסטרטגיות שונות של ביצוע המשימה המובילות להטיות תגובה שונות כגון: עונה על פריטים שהוא זוכר בוודאות ואחרים לא, מזהה פריטים שמוכרים לו יותר כישנים וכדומה. ישנם 2 גורמים שצריך להתייחס אליהם הגורם הראשון הוא ספר הפגיעות והגורם השני הוא מספר הפגיעות שווא. על מנת לנטרל את ההשפעה של הטיות תגובה, יש להתחשב בגורם השני שכן נבדקים שיאמצו הטית תגובה מקלה במתן תשובותיהם יהיו אומנם פגיעות רבות אך גם אזעקות שווא רבות. כדי לדעת מהו ביצוע שהוא ניחוש ומהו ביצוע המגדיר זיכרון טוב יש לשקלל את מספר הפגיעות במספר אזעקות השווא. להכר ישן חדש תוקף אקולוגי גבוה יותר מזה של היכר רב בררה משום שמטלה זו מייצגת מצבי חיים שכיחים למשל אני רואה אדם, האם כבר ניתקלתי בו בעבר?
שני משתנים שמשפיעים על מטלת ההיזכרות וההיכר:
- שכיחות – ככל שגירויים נדירים יותר כך הם נזכרים פחות טוב במטלות היזכרות ויותר טוב במטלות היכר.
- הפרעה – דמיון בצליל או במשמעות בין פריטי המטרה מקשה על ההיזכרות החופשית אך אינה משפיעה על ההיכר. אך דמיון בין המסיחים לבין גירוי המטרה מקשה על ההיכר.
הקושי היחסי בין היזכרות להיכר – במצבים כמו בחינה קל יותר לזכור בתנאים של היכר מאשר היזכרות. דרגת הקושי היא: ביצוע טוב יותר בהיכר, היזכרות עם רמז, היזכרות חופשית. במטלת היכר מצמצמת הימצאות הגירוי לנגדנו את פעילותנו לתהליך פשוט של התאמה בין הגירוי לבין ייצוגו בזיכרוננו. בהיזכרות עלינו לעבור גם שלב של החלטות ביצוע ראשוניות לגבי שיטת החיפוש המתאימה.
שחזור הקשר כמכריע בין מטלות – הביצועים במטלת היכר אינם תמיד טובים יותר מביצועי ההיזכרות. אפשר לקבל ביצועי היזכרות טובים יותר אם מבחן ההיזכרות משחזר את הקשר הלמידה טוב יותר מאשר מבחן ההיכר. עקרון זה נקרא עיקרון ייחודיות ההצפנה. כמו כן אפשר לקבל ביצועים מדויקים יותר בחיי היום-יום כאשר עיקרון התאימות הוא המנחה את דיווח הנבדקים, ולא כמות המידע, המנחה ביצועים במבחני היכר במעבדה.
