פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: מודעות עצמית ואינדיבידואציה
מודעות עצמית (Self-Awareness) ואינדיבידואציה
ניתן לשער כי מודעות-עצמית גבוהה, או כל דבר שממקד את תשומת הלב על עצמך (כגון המצאות מול מצלמה או מראה, או לבישת תג שם) עשויים לגרום לאינדיבידואציה – הדגשה של הזהות העצמית אשר גורמת לאדם להתנהג בזהירות ובהתאם לערכים והנימוס שלו.
זהו בדיוק הניבוי של תיאוריית המודעות העצמית (Self-Awareness) – כשאנשים ממקדים את הקשב שלהם כלפי עצמם הם הופכים עסוקים בבחינה-עצמית ובאופן בו התנהגותם הנוכחית תואמת את הערכים והסטנדרטים הפנימיים שלהם.
מחקרים של המודעות העצמית
מחקרים אכן הראו שאנשים מתנהגים באופן שיותר תואם את העמדות והערכים שלהם כאשר הופכים אותם למודעים לעצמם באמצעות מראה או קהל הצופה בהם. במחקר הבודק זאת, נבדקים נתבקשו לפתור אנגרמות ולהפסיק בהישמע צלצול פעמון. בתנאי הבקרה, כ-75% המשיכו לאחר הצלצול בעוד בתנאי הניסוי (בו אנשים עבדו מול מראה) פחות מ-10% עשו זאת.
ממצאים אלו תומכים גם במודל הדה-אינדיבידואציה שכן מודעות עצמית הינה ההיפך מתחושת דה-אינדיבידואציה.
מודעות עצמית (Self Consciousness) ואפקט הזרקור (Spotlight Effect)
קיימים הבדלים בין-אישיים משמעותיים במידה בה אנשים מודעים לעצמם או סבורים שאחרים מודעים אליהם. בנוסף, רמת המודעות העצמית בנוכחות אחרים היא בד"כ די גבוהה – על כך מעידה העובדה שריטואלים מתוכננים כגון קרנבלים ופסטיבלים מאפשרים לבני-האדם פורקן מרמת המודעות העצמית הגבוהה שבד"כ יש להם. החוקר Baumeister לקח זאת צעד אחד קדימה וטען שפעולות כגון אלכוהוליזם, בולמוסי אכילה, מזוכיזם ואפילו התאבדות הן דרכים לברוח מהמודעות העצמית ולא לשים לב לעצמי.
המחקר מראה שזו בדיוק ההשפעה של אלכוהוליזם. באחד הניסויים ניתן לסטודנטים ג'ין וטוניק או רק מי טוניק והם נתבקשו לתת נאום מאולתר. אלו שצרכו אלכוהול השתמשו בהרבה פחות ביטויים בגוף ראשון. בנוסף, נמצא שאלכוהוליסטים לשעבר שקיבלו ציון גבוה במדדים של מודעות עצמית נטו כמעט פי 2 לחזור לאלכוהוליזם מאשר אלו שקיבלו ציון נמוך.
עדות נוספת לכך שרמת המודעות העצמית האופיינית למצבים חברתיים היא גבוהה נובעת מאפקט הזרקורים (Spotlight Effect) – הביטחון של אנשים שאחרים שמים לב אליהם (למראה וההתנהגות שלהם) יותר מאשר קורה בפועל. לדוג', אנשים שמעירים הערה חכמה בקבוצה בטוחים שאחרים יזכרו את תרומתם, גולשי סקי שגולשים ליד הרכבל בטוחים שכולם בוחנים את המראה שלהם (למרות שסקר של רוכבי הרכבל מראה שהם כלל לא שמים לב לגולשים) וכו'.
ניסוי המדגים את האפקט: נבדקים שהגיעו לבדם לניסוי מתבקשים ללבוש טי-שירט של זמר מפורסם (רובם מתנגדים לכך, אך עושים זאת). לאחר מכן הם מתבקשים לעבור לחדר אחר ובדרך הם נתקלים בסטודנטים אחרים הממלאים שאלונים. הנבדקים מתבקשים להעריך כמה מן הסטודנטים הללו יזכרו את התמונה של הזמר על החולצה – והנבדקים מבצעים הערכת יתר (46% לעומת 23% בפועל).
