מבוא לסוציולוגיה: רוברט מרטון – מבנה החברה והאנומיה

מבוא לסוציולוגיה: רוברט מרטון – מבנה החברה והאנומיה

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

רוברט מרטון ב"מבנה החברה והאנומיה" יוצא במידה מסוימת כנגד פרסונס, הכותב משתייך לפרדיגמה הפונקציונאלית, הוא נחשב לאחת הביקורות בתוך הפונקציונליזם, מייצג זרם ביקורתי שמקבל את הנחות הפונקציונאליים לגבי המערכת החברתית והדינאמיקה ומצביע על ליקויים שהמבנה החברתי מביא יחד איתו, הוא מצביע על הבעיות שיצופו כתוצאה משינויים בערכים וכו'.

אנומיה – זהו מצב שלא מתקיימת הלימה בין הנורמות לערכים, חוסר ההלימה הזה ייצור את הבעיות החברתיות שהוא מציג במאמר. (בשונה מדורקהיים).

ההסבר שלו הוא מבני, הוא מנסה לומר איך אנשים יגיבו למה שמתרחש במבנה.

מטרות (דברים שיש לשאוף אליהם):

אמצעים – פיקוח ובקרה על האופנים המקובלים להשגת המטרה.

קיימות נורמות מסוימות המגבילות את הדרכים בהן נגיע למטרה, בין הנורמות לערכים תתכן סתירה, ייתכן שיש שינוי בערכים אך אין שינוי מספיק בנורמות, ייתכן שנעשה שימוש בנורמות טכניות – המטרה מקדשת את האמצעי. בחברה האמריקאית יש שינוי הולך וגדל, הנורמות הטכניות הן הדרך היעילה להגיע למטרה, לכך הוא נותן את דוגמת מלגות הספורט.

החברה האמריקאית מתקדמת למצב שבו המטרה מקדשת את האמצעים, הנוכלים מוערכים, הם מצליחים להגשים את ערכי החברה ולהגיע למטרות.

הוא נותן במאמר דוגמא ארוכה לקידוש ערכי ההצלחה בחברה האמריקאית, כל אחד מאיתנו יכול להיות מיליונר, אך למעשה קיימת אנומיה בעיניו – האמצעים היום לא באמת מאפשרים להגיע למטרה ולמרות זאת החברה האמריקאית מנסה לשדר שכל אחד יכול להצליח.

דפוסים שונים של הסתגלות יחידים –

החברה מורכבת מקבוצת יחידים, למרות שמרטון מחלק אותם למעמדות סוציו אקונומיים זו ראייתו של החברה. הדגש על היחיד מגביר את ההיבט הפונקציונאלי אצלו. עפ"י מיקום שונה של כל יחיד במבנה החברתי יש יותר סיכוי להסתגלות מסוימת. החברה מפעילה לחץ על כולם, חלק יכולים להגיע למעמד גבוה וחלק לא, עפ"י המיקום החברתי יש סבירות גבוהה שהפרט יגיב בצורה מסוימת.

                                                                  כן                    לא

קונפורמיים

חדשנות

טקסיים

נטישה

                                               כן

התמרדות

                                              לא

קונפורמיים – כדי שהחברה תהיה יציבה הרוב צריך להימצא בקבוצה זו, אלו האנשים שעובדים קשה, מנצלים הזדמנויות באמצעים המקובלים, לווא דווקא אומר שהם יצליחו להגשים מטרות.

חדשנות – נובעת מהאנומיה, זו מציאת דרכים חדשות כיון שאין דרכים קיימות, מרטון טוען שאנשים פושעים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, השאלה היא עד כמה. הוא מתכוון כאן לפשעי הצווארון הלבן – מעמד גבוה ובינוני, אצל בני המעמד הנמוך זהו פשע מאורגן שמביא יוקרה חברתית, האנשים עצמם הם בסדר, הבעיה היא במבנה הפונקציונאלי, המבנה המעמדי לא באמת פתוח ורוב הפשע יתקיים במעמד הנמוך כיוון שהם הכי רחוקים מהאמצעים להשגת המטרות.

  • ע"מ 218 – העוני וצמצום ההזדמנויות לא מצמצם את הפשע, הבעיה היא הלחץ שנוצר ממטרות החברה, מה שחשוב הוא כסף וזה מה שמוביל לפשע (חשיבה פונ' לחלוטין!).

טקסיים – אנשים בירוקרטים, מרטון אומר שרובם יהיו מהמעמד הבינוני כיון שבו יש חינוך לערכים מסוימים. כיוון שהם מהמעמד הבינוני הם לא יגיעו למטרות, הם פועלים לפי הנורמות אך לא באמת מנסים להגיע למטרות

נטישה – הומלסים, נוודים, נרקומנים וכו' הם אלמנט זר בחברה וכיוון שהם לא נוטלים חלק במערכת הנורמות והערכים של החברה הם לא באמת חלק ממנה, הסתגלותם פרטית ומבודדת, רובם יהיו מהמעמד הנמוך.

התמרדות – מוציא את היחידים מחוץ למבנה החברתי, הם לא מקבלים את הנורמות ומציעים אלטרנטיבה, אלו הם מעמדות עולים, בני המעמד הבינוני/נמוך שעולים בהיררכיה, הם מסומנים כבוגדים בחברה, יש כאן פתח לדבר על שינוי, בעתיד הם יוכלו לארגן קבוצות וזהו הפתח לשינוי העתידי במבנה החברתי.

ביקורת – ביקורתו על הפונקציונליזם רבה אך הוא אינו מציע אלטרנטיבה, הוא במבנה של פרסונס אך משאיר פתח לדיון עתידי.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: