האקספרסיוניסטים בברלין: קירשנר וגרוס
בכל היצירות של קירשנר של הנשים העומדות בלילה בכיכרות העיר ובגברים הגונים- הלבוש מעיד עליהם כך. הנשים נתפסות כמי שמפתות את הגברים הללו לצאת מהבית וללכת לזונות!
"הזונה הגדולה מבבל"- ישנה אמירה קשה על העיר בה הזנות הולכת ופורחת ואינה מעוגנת כמו בפריז. נשים רבות עסקו במקצוע הזה באופן חופשי ברחובות העיר. 1885- 16,000 זונות, 1905- 40,000.
קירשנר: האומנים ביקשו להשתחרר מהלחימה תחת הסעיף של מצב נפשי רעוע, אך באמת הם היו במצב כזה. אחד מהם הוא קירשנר. 1914 בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה והוא יושב ושותה אבסינט. גם בברלין מאבדים את שפיות דעתם. האומן אינו נראה כך במציאות, הוא לא תיאר את עצמו באופן ריאליסטי אלא את מה שהוא מרגיש כלפי עצמו וכלפי החברה: מופנם, מדוכא, בודד, ואם נעמיד אותו אל מול האישה שותה האבסינט של דגה המראה הוא שונה- ריאליסטי אל מול אקספרסיוניסטי.
קירשנר: אחרי שהתגייס הגיע למשבר נפשי רציני וגם חלה בעגבת שהייתה מחלה מאוד קשה, לפני המצאת הפניצילן. המחלה גרמה להזיות ולהתנפחות בלוטות. במשך שנתיים היה מאושפז בבתי חולים לחולי נפש. ב-1915 הוא צייר את "דיוקן עצמי כחייל". היד שלו לא נקטעה במלחמה. רואים ברקע ציורים שבהם רואים שהוא התחיל לצייר אישה עירומה, רואים את הבשר האדום החשוף – ידו לא נקטעה במלחמה. אומר בזאת: המלחמה קטעה את היכולת שלו. מלחמת העולם הראשונה הייתה כה אכזרית שהיא קטעה את יכולת היצירה שלו ואותה הוא מסמל באמצעות היד הקטועה, הוא כבר לא יכול ליצור. זהו אינו ציור ריאליסטי אך הוא מעוניין לתת לנו הבעה חזקה ודרכה להסביר גם את מצבו הנפשי, אין כאן צבעים רכים אלא צבעים עזים ומלאי רגש ודרמה. הוא גורם לנו להרהר במהות הקשה. מבטו נוגה וחסר הבעה, העיניים חלולות.
"ציור הוא האומנות המייצגת רגשות על פני משטח. המדיום המנוצל בציור הן לרקע והן לקו הוא הצבע… חוקי היצירה מתגבשים תוך כדי עשייתה, באמצעות אישיותו של היוצר, שיטותיו הטכניקה שלו וכו'…"
ג'ורג' גרוס 1920:
"אמנות גבוהה, ככל שחתרה להציג את יופיו של העולם, עניינה אותי פחות מאי פעם. התעניינתי בציירים שהתגייסו, בבעלי המוסר: הוגארת, גויא, דומייה- אמנים מהסוג הזה. "כאשר הזמנים מאוד טרופים, כאשר היסודות רועדים, אין האמן יכול לעמוד מנגד".
"ג'ורג' גרוס, כשיר לגיוס": רואים שני רופאים עם ביגר שמחליטים ששלד יכול להיות כשיר לגיוס. הביקורת- מעשנים נרדמים ובכלל לא בודקים מי כשיר. הרופא מחליט כי הדמות כשירה לגיוס. לכל מי שרצה להתגייס אמרו כי הוא כשיר לגיוס. דרך החלון ניתן לראות את מפעלי התעשייה של העיר הגדולה.
גרוס- מטרופוליס: הצבע האדום שולט: סממנים של אש ושל דם. העיר הדחוסה המתפוצצת הקלסטרופובית, העיר במצב מאוד בעייתי בגלל המלחמה וזה מודגש באמצעות הצבע. זהו פשוט כאוס אחד גדול וכך נראית עיר שהיא במצב מלחמה.
