היסטוריה פוליטית: המפלגה הקומוניסטית הסובייטית – מפלת טרוצקי

היסטוריה פוליטית: המפלגה הקומוניסטית הסובייטית – מפלת טרוצקי 

שני גורמים מנעו משבר חריף ביחסים של סטאלין עם זינוביאב וקאמיניאב. הגורם הראשון הוא התפרצותה של מרידה בגרוזיה ב1924, אשר דוכאה ע"י הצבא האדום ואפשרה לסטאלין לטעון כי הואיל והמרידה היא מרידת איכרים, יש לנקוט בקו של הימין החותר להתפייסות עם האיכרים בכל מחיר. הגורם השני היה ליאון טרוצקי, אשר ב1924 הוציא קובץ מסות שנקרא "לקחי אוקטובר", העוסק בקשירת קשר בין כשלון המרידה בגרמניה ב1923 לבין התנגדותם של כמה בולשביקים וביניהם גם שמשון ויובב ( הלוא הם זינוביאב וקאמיניאב מיודעינו) לתוכניתו של לנין, להתקוממות מאוקטובר 1917. מעתה, כל המכונה של התעמולה המפלגתית בראשותו של סטאלין גויסה כנגד טרוצקי. בהמשך יש תיאור ארוך של השמצות, עיוותי היסטוריה ושינויי עמדות והצהרות עבר, אשר כל מטרתם הפלת טרוצקי. במרכז ההתנכרות לטרוצקי הייתה כפירה בשלושה רבדים עיקריים  מתוך הדוקטרינה שלו:

1. דבקותו ב"מהפכה המתמדת" (שורשיה עוד אצל מרקס) הגורסת כי תפקידם של הסוציאל דמוקרטים הוא לא לרפות מאמציהם לאחר השלמת המהפכה הבורגנית, אלא להמשיך בלי שהות במאמצים לחולל את שלב המהפכה הבא- המהפכה החברתית הבינלאומית.

2. זלזול באיכרים. טרוצקי טען כי האיכרים בורגניים מטבעם ולפיכך על הפרולטריון להנהיגם (גם לנין סבר כך בזמנו אך הסתייג מהזלזול המוחלט של טרוצקי באיכרים)

3. הנחת היסוד כי סוף הצלחת המהפכה הקומוניסטית ברוסיה תלויה בהכרח בעזרה שתינתן לה בארצות אחרות ובפרט בארצות תעשייתיות מתקדמות באירופה. הנחת יסוד זו הייתה מרכזית במחשבתו של לנין, אך משנמוגו סיכויי המהפכה באירופה החליף סטאלין תורה זו (וניצל זאת להתנגחות בטרוצקי) בהצהרה שקיום השלטון תלוי בקומוניסט הרוסי ואין בלתו.

* סטאלין החל לבסס את הדוקטרינה שלו בדבר "סוציאליזם בארץ אחת", זאת למרות שלא היה בטוח שמניעת חידוש המשטר הבורגני אפשרי מבלי עזרה של הפרולטריון בארצות שכנות. דוקטרינה זו היוותה מגננה ניצחת למול התקפותיו של טרוצקי על חוסר הלהט המהפכני של סטאלין ותומכיו, בטענה שתקוות למהפכה עולמית הן גילוי של חוסר אמונה משווע בכוחה של המפלגה הקומוניסטית ברוסיה.

* זינוביאב: ב1925 מתחיל סטאלין לעשות צעדים ראשונים אל עבר השדה הקומוניסטי הבינלאומי בחתירתו תחת זינוביאב, שהיה בהנהגת הקומינטרן (האיגוד הבינלאומי של המפלגות הקומוניסטיות=אינטרנציונל). הסכסוך הלך והחריף לאחר שזינוביאב החליט להרים ראש ולהוות אופוזיציה לסטאלין ולבוכרין הימני, אשר ראו שניהם בפיוס האיכרים מטרה חשובה מכל. זינוביאב גרס שיש להישען על הפרולטריון ועל האיכרים העניים וכל דבר שחורג מכך הוא בניגוד ללניניזם. בהיותם בעמדת מיעוט נרדף במפלגה, הטיפו זינוביאב ותומכיו לדמוקרטיזציה פנים מפלגתית, אותה אחת שהם סייעו להחריב בעבר כשהיו בעמדה בכירה יותר במפלגה.

*קאמיניאב: היה אחד היחידים שהעז לתקוף ישירות את מזכירות המפלגה ואת סטאלין ישירות. כנגדו, הודרכו תומכיו של סטאלין ליצור מהומת אלוהים מבוימת ובתוך כך הצליחו באסיפה זו לגרום לניצחונו הבלתי מעורער של סטאלין במפלגה. קאמיניאב הורד לדרגת חבר מועמד במפלגה.

טרוצקי: העובדה שלא גילה אומץ והתייצב בראש אופוזיציה איתנה, ריפתה את ידיהם של תומכיו, אך אלו נותרו תלויים בו, מה שעדיין שמו למנהיג האופוזיציה. במקביל החל לעשות יד אחת עם שמשון ויובב.

 מספר ביקורות מרכזיות של האופוזיציה של טרוצקי ותומכיו על המשטר הנוכחי:

*קמו נגד הניגוד בין הבירוקרטיה המפלגתית לפרולטריון. *תבעו מדיניות שתשים קץ לפיגור בפיתוח התעשייה ותשפר את מצבם של פועלי החרושת, כמו גם סיכול האיום מצד האיכרים הקולאקים (איכרים ממעמד בינוני) בכפרים. *תקפו את היעדר הלהט המהפכני של אנשי הקומינטרן. *האשים את אנשי סטאלין בכישלון השביתה הכללית בבריטניה ב1926' ובמפלתם של הקומוניסטים בסין ב1927'. *עם סכנת המלחמה המרחפת האופוזיציה טענה שיש להחליף את הנהגת המפלגה במנהיגים שהפרולטריון יכול לקבלם ובמקביל ללכד את השורות ולהסתמך בשדה הבינ"ל על מפלגות קומוניסטיות שהוקעו עד כה ע"י סטאלין.

-בתחילת אוגוסט 1927 הצליח סטאלין להביא להחלטה על גירושם של טרוצקי וזינוביאב מן הוועד המרכזי. האופוזיציה עוד ניסתה לעשות מהלכים אחרונים להפצת הצהרת מדיניות החותרת לכך שהמנגנון המפלגתי יהיה קרוב יותר להמונים. אך עם מאמצים אלו באו עשרות מאסרים וגירושים מן המפלגה, פרי עמלם של האו.ג.פ.או (המשטרה החשאית של סטאלין). טרוצקי וזינוביאב גורשו סופית מן המפלגה בנובמבר 1927 לאחר הפגנה נוספת של האופוזיציה ובשנת 1928 קבוצה של כשלושים אופוזיציונרים בראשותו של טרוצקי, יצאה לגלות, העתידה להסתיים במותו של טרוצקי ע"י סוכן המשטרה החשאית 12 שנה מאוחר יותר  במקסיקו.

לסיכום, טרוצקי נפל קורבן לאמונתו בדוגמה המרקסיסטית ובנחישותו ליצירת אחדות של מפלגת הפרולטריון, זאת בעוד שיריביו מטרתם היחידה הייתה חיסולם המדיני של כל העומדים להם למכשול. ייתכן וטרוצקי שגה בכך שלא ניצל הזדמנויות לנסות ולמגר את שלטון סטאלין כשהיה בידו לעשות זאת, אך כנראה שלא היה זה נכון לנקוט קו זה בקלות ראש ולהסתכן באובדן הארגון המפלגתי הממושמע.

חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים

כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

היסטוריה פוליטית של זמננו

מבוא להיסטוריה פוליטית

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים

חמש תיאוריות מנהיגות קלאסיות

חמש תיאוריות קלאסיות שמנסות להסביר מהי מנהיגות ומה הופך אדם למנהיג. האם מנהיגות היא תכונה מיוחדת, הקשר מסוים, תלות או עניין של כוח?

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: