היסטוריה פוליטית של זמננו: מלחמת הבורים
מלחמת הבורים
מלחמת הבורים בדרום אפריקה. בורים בהולנדית – איכר. בעיקרם הולנדים. מה שמאפיינם הוא האמונה הפרוטסטנטית קלוויניסטית, והם ישבו את דרא"פ (קייפ). החברה הבורית דתית ושמרנית מאוד, והם מאוד מאמינים שהם העם הנבחר.
הבורים לאחר ביטול העבדות על ידי בריטניה עשו מעין "יציאת מצריים" ה-grand treck, שפרשו מדרום אפריקה לאפריקה, שם הם יסדו שתי מדינות. זאת פחות או יותר במקביל לגילוי מרבצי זהב גדולים ביותר (ליד יוהנסבורג של היום).
לרוע מזלם בקימברלי גילו את מכרות היהלומים, שבריטניה השתלטה עליהם. הם פיתחו לאומיות אנטי-בריטית בעיקר. למרות שנעשו למדינות עשירות הובאו המון פועלים זרים. הבורים דיכאו את האוכלוסיות הזרות ולא נתנו להם זכויות, עשו להם את המוות.
המושל של דרום אפריקה החליט לארגן מלחמה נגד הבורים (שהיו בעלי ברית של גרמניה האימפריאלית). לא הלך כמו שהבריטים חשבו, ולא הצליחו מייד לחסל את הבורים. הבריטים נאלצו להביא כוחות מכל האימפריה, ולאחר מכן הבורים עברו למלחמת גרילה, והחזיקו מעמד במשך שנתיים (עד 1902), והבריטים כדי לנצחם ביצעו פשעי מלחמה למכביר. הכניסו את האוכלוסיה למחנות ריכוז כדי שלא יסייעו לאוכלוסיה.
בסופו של דבר הבריטים נצחו, ונכנסו עימם למו"מ פוליטי, מתוכו צמחה דרא"פ המודרנית. תוך 8 שנים הבריטים היו מוכנים להעניק להם מעמד של דומיניון (בדומה לקנדה ואוסטרליה) – הכנסה לאימפריה במעמד מאוד מיוחד, נחותים רק לאנגליה עצמה.
