סיכום המאמר
1
סיסטמטיזציה דדוקטיבית – שילוב תצפיות וחוקים כלליים בכדי לנפק דדוקטיבית ניבוי לפנים או לאחור או הסבר. (174)
סיסטמטיזציה אינדוקטיבית – שילוב תצפית וחוקים כלליים בכדי לנפק חיזוי או הסבר ברמה מסוימת של סבירות אך ללא ודאות (176)
קווין- להגדיר מונח משמע להראות כיצד להמנע משימוש בו.
אקסיומטיזציה של מערכת מאפשרת לעצור ריגרסיה אינסופית של הגדרה .
הבדל בין חוק אוניברסאלי (כל מה שעומד בתנאי מסוים בהכרח מקיים מצב שני) לחוק הסתברותי (עמידה בתנאי גוררת מצב שני בהסתברות מסוימת) (175). ישנו גם הבדל במבנה של השניים כאשר האוניברסאלי הוא דדוקטיבי (תצפית+חוק=מסקנה) ואילו ההסתברותי הוא אינדוקטיבי (תצפית+חוק=סבירות למסקנה)
חוקים כלליים (אינדוקטיבים או דדוקטיביים) חשובים למדע מכיוון שהם מקשרים בין תצפיות למסקנות, בין מצב נתון לחיזוי או הסבר.
2- יישויות צפיאות ותיאורטיות
הבחנה בין "הכללות אמפיריות (empirical generalizations) לבין מבנה תיאורטי (theoretical formation). (178) בעצם שתי רמות של חקירה מדעית: אמפירית ותיאורטית וכך אנו מבחינים בין מונחים תצפיתיים ומונחים תיאורטיים.
הדיון במאמר אינו נוגע להבחנה בין מונחים תצפיתיים ותיאורטיים ולשאלת התיחום ביניהם(179).
3- למה מונחים תיאורטיים?
למה שהמדע ישתמש ביישויות תיאורטיות כאשר מטרתו היא לבסס ידע אודות יישויות צפיאות? האם לא ניתן לנסח מערכת של חוקים כלליים על סמך מונחים צפיאים בלבד?
הבעיה היא שהכללות אמפיריות מוגבלות ביריעה שלהן ולעיתים כלל אינן יכולות לשמש כחוקים כלליים בשל יוצאי דופן רבים. מונחים תיאורטיים מאפשרים הכללות סיסטמטיות ואינן מוגבלות לקבוצת מקרים מסוימת ("עץ צף על מים" מול ניסוח של מסה סגולית).
הגדרה אופרציונלית= הגדרה במונחים צפיאים שמהווים תנאי הכרחי ומספיק לחלות של המושג?
הנחה של מושגים בלתי-צפיאים משרתת את המטרה של סיסטמטיזציה. אולם לעיתים ניתן להחליף את כל המושגים התיאורטיים במונחים צפיאים ולא להדרש ל"מעקף היפותטי" (181) השאלה היא האם תמיד ניתן לבצע את ההמרה הזו והאם לפיכך יש באמת צורך במונחים תיאורטיים?
4- מבנה ואינטרפרטציה של תיאוריה
ניתן להבין תיאוריה מדעית כמערכת של משפטים באוצר מילים מסוים שאינו שייך ללוגיקה:
מונחים פרימיטיביים- כאלו שאין בעבורם הגדרה (בשל רגרסיה אינסופית?) ומונחים מוגדרים.
גם המשפטים השונים של התיאוריה מתחלקים לאקסיומות (primitives/postulates/axioms) שאינן מוגדרות לגמרי ותיאורמות (derivative sentences/ theorems).
לאחר שהמונחים הפרימטיביים והאקסיומות של תיאוריה מוצגים, ובהנחה שהיא פועלת בתוך מערכת סינטקטית, ניתן להסיק תיאורמות ומונחים מוגדרים בצורה דדוקטיבית וללא קשר לשאלת הגדרתם הסמנטית של המונחים הראשוניים. (184)
משפטים מסבירים (interpretative): מקשרים בין מונחים באוצר המילים של התיאוריה לבין מונחים ברי תצפית.
5- דילמת התיאורטיקן
אם המונח התיאורטי ממלא את תפקידו ומקשר בין מונח תצפיתי לתוצאה תצפיתית – הרי אין בו כל צורך.
6- הגדרות אופרציונליות ומשפטי רדוקציה
התנגדות של קרנפ להגדרות אופרציונליות דרך משפטים מסבירים: משפט תנאי (אובייקט x הוא בעל תכונת Q רק אם במצב C הוא מציג את תגובה E) אינו נכון רק אם הרישא שלו נכונה (כלומר בCx) אך הסיפא אינה נכונה (Ex~), דהיינו אם הרישא אינה נכונה הריהו נכון. לכן מציע קרנפ ספציפיקציה חלקית ולא מלאה של Q, דרך משפט רדוקציה כך שאם Cx מתקיים אזי x הוא Qx רק במקרה שהוא מציג Ex. ההגדרה היא חלקית מכיוון שהיא נוגעת רק לאובייקטים שנמצאים במצב C ולא לכולם כמו המשפט הראשון, בעבור כל האחרים המשמעות של Q אינה נתונה ונשארת פתוחה (190) אבל הגדרה אופרציונלית חלקית דרך משפטי רדוקציה עדיין אינה מוכיחה שהגדרה מלאה של מונחים תיאורטיים אינה אפשרית. (189).
דיון
המפל ( Hempel) במאמרו דילמת התיאורטיקן (the theoretician's dilemma) שואל שתי שאלות שנגזרות זו מזו. השאלה הראשונה היא האם יש צורך והצדקה לשימוש במונחים שאינם ברי תצפית במסגרת תיאוריה מדעית שמבוססת על ומתייחסת אל העולם האמפירי. השאלה השנייה במאמר היא האם ניתן להעמיד מונחים תיאורטיים על הגדרות במונחים תצפיתיים, או במילים אחרות, האם מונחים תיאורטיים ניתנים לרדוקציה תקפה למשפטי תצפית. הקשר בין השאלות מתבטא בצורת הדילמה של המאמר. שכן הן תשובה חיוביות והן תשובה שלילית על השאלה השנייה תוביל לתשובה שלילית על השאלה הראשונה (כלומר, למסקנה כי אין צורך והצדקה לשימוש במונחים תיאורטיים). לפיכך, למיטב הבנתי, בשל "דילמת התיאורטיקן" התשובה לשאלה הראשונה אינה יכולה להיגזר אך ורק מהתשובה לשאלה השנייה, שאם היה כך הרי המסקנה כי אין צורך והצדקה למונחים תיאורטיים הייתה למעשה נתונה מראש ומייתרת את כל הדיון. לכן ניתן לפצל את השאלה הראשונה לשתיים, שאלת ההצדקה והביסוס של השימוש במונחים תיאורטיים, שתיפטר על ידי שאלת אפשרות העמדתם על מונחים תצפיתיים. ושאלת הצורך בשימוש במונחים תיאורטיים שתיפטר לאחר שימצא כי אכן ניתן לבטא מונחים תיאורטיים באמצעים תצפיתיים ודרך השוואה בין אותה תיאוריה המבוטאת בעזרת מונחים תיאורטיים ובלעדיהם. מסוג הפתרון לשאלת אפשרות העמדתם של מונחים תיאורטיים על תצפיות אמפיריות ניתן לצפות כי ילבש אופי לוגי-פורמלי שיראה כי שתי האפשרויות שקולות. שאלת הצורך בשימוש במונחים תיאורטיים, קרי זו השואלת אם יש יתרון לתיאוריה המכילה מונחים תיאורטיים, יכולה ללבוש צורות שונות שיבטאו את מותרם של מונחים תיאורטיים מבחינה לוגית, פרגמטית-מתודולוגית או האוריסטית, למשל.
השאלה של המפל חשובה במסגרת האמפיריציזם הלוגי מכיוון שנושא המונחים התיאורטיים יוצר על פניו סתירה במדע. אם מטרתו של המדע (לגישתו של המפל) היא לבסס ידע (ניבויים והסברים) אודות העולם האמפירי הניתן לצפייה, מדוע אם כן עליו להשתמש לשם כך במושגים שאינם ניתנים לצפייה ושאף האישוש שלהם בעייתי? אם המדע מבקש ליצור מערכת סיסטמתית של חוקים כלליים המקשרת בין נתונים תצפיתיים למסקנות תצפיתיות, מדוע עליה להיות מורכבת מאוצר מילים שאינו תצפיתי ולשם מה נחוץ ה"מעקף ההיפותטי" מהאמפירי דרך התיאורטי ובחזרה אל האמפירי?. הפוזיטיביזם תובע כי רק טענות המבוססות על תצפית יהיו ברות משמעות ומגלה את כל מה שאינו מציית לדרישה זו לתחומי המטאפיזיקה, חשד שנופל למעשה על כל מונח תיאורטי. מאידך, מונחים בלתי-תצפיתיים קיימים בכמעט כל תיאוריה מדעית ויש להם יתרונות רבים (כמו הכללות סיסטמטיות ויכולות האוריסטיות, למשל). לפיכך, אם ברצוננו לשמר את אופיו האמפיריציסטי של המדע יש צורך להשיג את אחת משתי האפשרויות: או למצוא דרך לוותר על שירותיהם של המונחים התיאורטיים או למצוא דרך לקבלם בכל זאת במדע האמפירי למרות היותם בלתי-תצפיתיים.
את שאלת אפשרות הגדרתם של מונחים תיאורטיים בעזרת קריטריונים תצפיתיים פותר המפל בעזרת משפט קרייג המראה כי תיאוריה בעלת מונחים תיאורטיים אכן ניתנת ל"תרגום" בעזרת אוצר מילים תצפיתי לחלוטין, וכי תרגום זה הינו בעל תקפות לוגית. בכך מבוססת ההצדקה לשימוש במונחים תיאורטיים ומוצבת נקודת המוצא לבחינת הצורך במונחים התיאורטיים. דרך השוואת שני הביטויים השונים לאותה תיאוריה שניתן להשיג באמצעות משפט קרייג מגיע המפל למסקנה כי ישנו יתרון בשימוש בניסוח שכולל מונחים תיאורטיים הן בשל יתרונות פשטות והאוריסטיקה, אך בעיקר מכיוון שניסוח זה מאפשר היסקים אינדוקטיביים, מה שאינו נכון לגבי תיאוריה בעלת אוצר מילים אמפירי בלבד.
הבעיה המרכזית שמעלים מונחים תיאורטיים בעבור המפל נובעת מעמדתו הפוזיטיביסטית לפיה אמור המדע להיות מבוסס על תצפית אמפירית בעוד שטענות שאינן נשענות על ראיות אמפיריות נחשבות כחסרות משמעות וכלא שייכות לתחום המדע. מנגד, המפל מוצא ערך במונחים תיאורטיים מכיוון שהם מאפשרים סיסטמטיות ואינם מוגבלים לטווח יישום מסוים (כך, למשל, 'טמפרטורה' אינה מוגבלת לתחומי נקודות הקיפאון והרתיחה של הכספית). בנוסף יש לשימוש במונחים תיאורטיים מספר יתרונות כמו פשטות וחסכנות של התיאור והאוריסטיקה. אך המפל מראה כי ישנם מקרים בהם ניתן להביע תיאוריה המכילה מרכיבים בלתי-תצפיתיים דרך אוצר מילים תצפיתי לחלוטין והוא תוהה האם ניתן לעשות זאת במקרים של כל המונחים התיאורטיים, תהייה המוליכה לדילמת התיאורטיקן. בהמשך לכך, המפל מסיק בסיום חלק 7 של המאמר כי לא ניתן להציע הגדרות מלאות של המונחים התיאורטיים המשמשים כיום את המדע במונחים תצפיתיים ולפיכך מרביתם מתפקדים כיום רק דרך הגדרה חלקית של משמעותם. עובדתם היות המונחים התיאורטיים מוגדרים רק באופן חלקי אינה מאפשרת לבטל את השימוש בהם במסגרת אוצר מילים תצפיתי בלבד מחד, ומאידך כאמור מטילה ספק במידת מהימנותם במסגרת מדע אמפירציסטי. כמו כן, משפט קרייג מגלה כי לכאורה ניתן היה לוותר על שירותיהם של מונחים תיאורטיים במדע אך המפל סבול כי אין זה רצוי מכיוון שתיאוריה המנוסחת תוך שימוש במונחים תיאורטיים עולה על התיאוריה מקבילה במונחים תצפיתיים גם ביכולתה להניב היסקים אינדוקטיביים, וזהו יתרון חשוב שתולה המפל בשימוש במונחים תיאורטיים.
