מבוא להיסטוריה עולמית: שינויים בעקבות המהפכה התעשייתית
מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים
- מהפכות נוספות בגלל המהפכה התעשייתית:
– בעקבות המהפכה התעשייתית ומהפכת הייצור מעמדה של אסיה יורד ומערב אירופה וצפון אמריקה עולים. ב1760 סין והודו מייצרות 80% מהתוצר העולמי. פחות מ-200 שנה אחרי סין והודו מייצרות פחות מ5% מהתוצר העולמי. בארה"ב ואירופה מייצרים יותר מ50% מהתוצר העולמי. למה? בגלל שהמערב הצליח "לעכל" את המהפכה המדעית יותר מהר. האימוץ של האובססיה לטכנולוגיה ולשיטות ארגון ספקניות וכמותיות היה הרבה יותר מהיר (בגלל התרבות) באירופה ואמריקה.
– עיור: מעבר מהכפר לערים בעקבות המהפכה התעשייתית. ב-1800 פחות מ-10 אחוז חיו בערים. היום רב העולם חי בערים גדולות.
– היווצרות מעמדים: השתנות של מעמד הפועלים, פעם ראשונה בהיסטוריה שהסדר הפטריאכלי משתנה.
– המוני העם זכו בקול.
– שליטתם של הורים ומבוגרים בילדים וצעירים כורסמה.
– קריסתן של המשפחה והקהילה המקומית (עד 150 פרטים) והחלפתן בשוק ובמדינה. אחת המהפכות החשובות ביותר בעקבות המהפכה התעשייתית. המשפחה החמולה (משפחה מורחבת) והקהילה דאגו לכל הצרכים החומריים ורגשיים של האדם. המשפחה הייתה הסוכן העיקרי של הדת/מלך. אב המשפחה היה "נציג המלך או הכנסייה". ב-200 השנים האחרונות בעולם המתועש, הקהילה המקומית והחמולה פשוט נעלמות לחלוטין. המשפחה הגרעינית מצליחה לשרוד אבל התפקידים שלה מצטמצים. המשפחה והחמולה והקהילה מלוות את האדם מיליוני שנים והם מתוכנתות לתוך ה-DNA.
א. המשפחה הגרעינית נוסדה לפני 2,5 מיליון שנה: התינוק נולד אפוי למחצה ובגלל זה הוא תלוי בסובבים אותו. המשפחה היא העסק הגדול של ההיסטוריה: רב האנשים עבדו בשדה המשפחתי, היא יחידת הייצור המרכזית, הבנק המרכזי, מערכת החינוך המרכזית, משרד הבריאות – הכל. אדם מסתבך עם השכן, קוראים למשפחה.
ב. החמולות והקהילות הוא 50-100 מיליון שנה: קופים ויונקים חיים בקהילות של 50-70 איש שהם הקהילה. המהפכה הלשונית והמהפכה החקלאית לא שינו את המצב. אם המשפחה לא עוזרת – פונים לקהילה. הקהילה מספקת שירותים בתמורה לעזרה הדדית => היום אני עוזר לשכן לבנות את הבית, מחר הוא יעזור לי. היום אני מספר לו רכילות, מחר הוא יספר לי רכילות.
ג. המהפכה התעשייתית מחסלת את החמולה והקהילה ומצמצמת מאוד את תפקיד המשפחה הגרעינית.
– רב ההיסטוריה החברה היא עסק פרוט קשיין ענק: המלך תורם קצת כסף, עושה סולחות, בודק שהכל בסדר כדי שלא תהיה אלימות. רב ההיסטוריה המלכים לא עסקו בחינוך, בריאות, בנייה וכד' => הם עסקו בפרוט קשיין. דוג' הפוכה: אימפריית צ'ין: היא הייתה מעורבת מאוד, אבל גם אז ראש המשפחה או ראש הקהילה. היה הסוכן של המלך ודרכו עבדו
– המדינה מחליפה את המשפחה: משפחה וקהילה יכולה לאמלל ולדכא כמו מדינות. אי אפשר "לברוח" מהבית כי אין מי שיעזור: אין שוק חופשי, אין משרד הבריאות או החינוך וכד'. הסיכוי היחיד לשרוד זה להפוך למשרת במשפחה חדשה. היום רב האנשים יוכלו לשרוד פיסית בלי משפחה ובלי קהילה. היום אנשים חיים בבניין רב קומות, לא מכירים את השכנים, לא מכירים את בני הדודים, חיים מאות קילומטר מההורים וכד'.
– איך מסוגלים לשרוד? השוק: מספק עבודה. המדינה מספקת רווחה: בריאות, חינוך, רווחה וכד'.
כשאני רוצה לבנות בית, אני לא מבקש עזרה מהשכן אלא אני מבקש משכנתה וכד'.
- האינדיווידואל חי בזכות השוק והמדינה: הגיבור הרומנטי של העולם המודרני: האינדיווידואל. נהוג להציג את האינדיווידואל כמי שנלחם בכוחות השוק ובמדינה. זו אחיזת עיניים. האינדיווידואל חי רק בזכות השוק והמדינה. המדינה והשוק אומרים: תעשו מה שאתם רוצים, תחשבו מה שאתם רוצים, אתם כבר לא תלויים במשפחה ובשכנים. מה שאנחנו רוצים בתמורה: בכל מקרה שיש התנגשות בין האינטרסיים של השוק והמדינה עם המשפחה והקהילה => תתמכו בנו ולא בקהילה. יש ויכוח בין מה השוק לבין מה המדינה צריכים לדאוג, אבל אין ויכוח על (אם היו אומרים למישהו לפני 200 שנה שיחליפו את הקהילה והמשפחה בשוק ובמדינה, אנשים היו מתפקעים מצחוק).
- המדינה והשוק לא פוררו את המשפחה והקהילה רק מבחוץ (ע"י ) הם מחדירים למשפחה ולקהילה סוס טרויאני: האידיווידואל (בגלל זה במגזר הבדואי והחרדי מאוד קשה למדינה לחדור לשם, לדוג' בחקירה משטרתית).
- האם האדם נהיה יותר חופשי בעקבות המהפכה התעשייתית?
– מבחינת ידע לא: האדם יודע מעט על נושא אחד.
– מבחינה חומרית לא: האדם צריך הרבה יותר דברים והוא תלוי הרבה יותר בשוק מפעם.
- מה נשאר למשפחה הגרעינית: הרב נלקח. פעם היא הייתה משפחה חברתית-כלכלית-פוליטית. היום נשאר רק התפקיד הרגשי. פעם עם הורה היה מרביץ לילד או הורג אותם, זה היה בסדר גמור והמדינה גיבתה את זה (אב המשפחה הוא סוכן של המלך) היום המדינה מלמדת איך לחנך את הילדים שלנו.
- · היה צורך למלא את החלל הרגשי העצום של קהילות מסוג חדש: קהילות מדומיינות.
– קהילה רגילה אינטימית – עד 150 פרטים עם אינטראקציות משמעותיות.
– קהילה של אנשים שלא באמת מכירים אחד את השני אבל מאמינים שהם חלק מאותו משהו משותף: הלאום (של המדינה), קהל הקונים (של השוק). אנחנו מדמיינים שכולנו ביחד מתאספים סביב "מדורת" הטלוויזיה וחווים את אותם חוויות. זה לא שקר, זה דימיון. בדיוק כמו שאנשים חושבים שהדולר הוא חשוב, אז כולם חושבים שהלאום הוא חשוב.
- הלאום: הלאום טוען שהוא ישות טבעית ונצחית שתמיד קיימת (ערבוב של אדמת המולדת ודם). היסטוריונים למלמדים שזה שטות יחסית. רב הלאומים לא שרדו: כל הלאומים במזה"ת לא שרד, רב הלאומים שקיימים היום הם תוצר מלאכותי (הסורים, הירדנים, העיראקים, הלובים, הפלסטינים => תוצר של גבולות שמתחו הבריטים הצרפתים בסרגל אחרי מלחמת העולם הראשונה. הארמנים והצרפתים קצת שונים – הם באמת לאום. לא משנה כמה לבנון מנסה, הם לא באמת לאום היסטורי. הלאום הפלסטיני הוא לא באמת לאום. עכו ושכם היו באותה פרובינציה של לאדקיה בסוריה וצור בלבנון. ירושלים ובאר שבע היו בפרובינציה אחרת. מדינאים בריטים וצרפתים => הם אלו שקבעו.
– ההבדל של לאומים של פעם ללאומים של היום: מי שמספק לך את כל הצרכים בעבר זה המשפחה והקהילה וזה מעגלי השייכות הקרובים. היום הלאום תופס מקום משמעותי. אם היינו שואלים אישה לבנונית אז היא הייתה אומרת: "אני ממשפחה, מחמולה, וכד' וגם מדברת פיניקית).
– כשניסו ליצור לאומים חדשים: הם לא יצרו הכל מ-0. חזרו לעבר ומנסים למצוא דברים שיקשרו אותנו ביחד. רב הלאומים הם מאוד חדשים (גם עם הקמח של הכנת העוגה ישב בארון המון שנים).
- המעבר מזהות למשפחה וקהילה והחלפתה במדינה ובשוק בעקבות המהפכה התעשייתית הביא למהפכות נוספות
