מונחים בעריכה אנליטית
להבין סרטים : מבוא לאמנות הקולנוע – סיכומים
לעריכה אנליטית ישנם מספר עקרונות יסוד שעליהם היא מבוססת. העקרונות הבולטים של העריכה האנליטית (או עריכה קלאסית) הם:
צילום מכונן (establishing shot/ master shot) – צילום מכונן הוא צילום שפותח את הסצנה מזווית רחבה המציגה את כל המרחב שהיא כוללת ואת מערך היחסים בין האובייקטים והדמויות שבתוכה. צילום מכונן נקרא גם צילום מאסטר מכיוון שהוא מאפשר לבמאי רפרנס בכדי להקפיד על עקביותה של הסצנה בשוטים השונים שלאחר הצילום המכונן. צילום מכונן הוא בעצם צילום מארגן שעושה לצופה (ולבמאי) סדר בסצנה והוא מהווה מעין אקספוזיציה.
חיתוך מן הכלל אל הפרט (קאט-אווי cut-away) – חיתוך בעריכה מצילום כללי של הסצנה אל פרט מסוים, אובייקט, דמות או כמה מהם ביחד. חיתוך כזה מכניס את הצופה אל תוך הסצנה וממקד את תשומת ליבו בפרטים מסוימים בה ובכך הוא יכול להעיד על משמעותם (כך למשל, הוא יכול להתמקד מבעוד מועד על האקדח שתלוי על הקיר שיירה בהכרח בהמשך הסצנה).
עקרון שלושים המעלות – בתנועה מצילום מרחוק לצילום מקרוב של אותו אובייקט נהוג להסיט את זווית הצילום בלפחות 30 מעלות בכדי להפוך את התנועה לטבעית יותר ופחות מורגשת לעין.
חיתוך בתנועה – עקרון של העריכה הקלאסית השואף שכל שוט יתחיל ויגמר בתנועה שמושכת את תשומת ליבו של הצופה ומטשטשת את המעבר בין השוטים.
עקרון מאה ושמונים המעלות – בעריכה קלאסית מקובל כי הצילומים של סצנה יעשו מצד אחד של ההתרחשות. תנועת המצלמה היא רק בתחום של 180 מעלות ביחס למרחב.
התאמת כיווני המבט (eyeline match) – התאמת זווית מבטם של הדמויות למיקומם במרחב. כלומר, אם דמות נמצאת בצד שמאל של הצילום המכונן היא תביט לימינה כאשר היא תהיה בקלוז-אפ.
צילום מכונן חוזר (reestablishing shot) – חזרה בסוף הסצנה אל צילום מזווית רחבה בכדי להזכיר לצופה את מערך היחסים המרחבי שבו כרגע התרחשו כל האירועים שלהם הוא היה עד.
היפוכי זווית (reverse angle) – עקרון על פיו בשיחה בין דמויות הם תמיד יוותרו באותו צד אחת של השנייה, מי שהיה משמאל כדובר ישאל משמאל כאשר מדברים אליו והמצלמה הופכת את הזווית שלה.
עקרונות אלו של העריכה האנליטית הינם נפוצים מאוד בעשייה הקולנועית והטלוויזיונית של ימינו, בעיקר האמריקאית, והם הפכו לסגנון בינלאומי בסיסי של עריכה קולנועית.
