הפשיזם הוא קודם כל מרד אלים נגד החברה המודרנית, כתוצאה ממנו מדינה אורגנית שמאפשרת לאומה לשלב בתוכה את כל החברות. אלמנט נוסף – מנהיגות. הפשיסטיים דוחים את הליברליזם האינדיבידואליסטי. פופוליזם אוטוריטרי שמתנגד לאליטות, לדמו' ייצוגית, לתיווך של מוסדות פוליטיים בין העם לשלטון, אלא מנהיג שנמצא במגע ישיר עם העם, ומרגיש את רחשי ליבו. אפשר למצוא חלק מהרעיונות שהפשיזם הנץ גם אצל הוגים אחרים – סן-סימון ואחרים. ייצוג קורפורציות הוצג אצל הגל ויושם במדינות מסוימות. שילוב של דעות אלה פלוס שנאה תרבותית לסדר הליבראלי יוצרות דרך שלישית. קיימת עוד תופעה אינטלקטואלית הקשורה לפשיזם, מלבד הפוליטית והכלכלית – האמנותית. חוסר שביעות בשנות התשעים אמרנו כבר. התפשטה תופעה שידועה כאסתטיציזם – האומנות למען האומנות. האומן הוא יוצר של דברים יפים, לא עוסק בשאלות של טוב ורע, אמר אוסקר ווילד. מה שמייצג את האסתטיציזם של אותה תקופה שהוא בא עם תקופה הולכת ומתגברת של ניכור – האומן תקוע בתבנית האסתטית שלו, מנותק מהחברה. בתחילת המאה ה-20 משהןו השתנה – במקום האסתטים של הדור הקודם רואים דור חדש, אומנים שמנסים להתגבר על הדיכאון באמצעות פעילות פוליטית, מחויבות כתרופה לאדישות. באמצעות האומנות החדשה חושבים הסורליסטים יהיה אפשר להרוס את החברה הקיימת. נוצר זרם פוטוריסטי, וממנו יוצאים פשיסטים רבים, כמו המשורר מרינטי, רואים באלימות אובייקט אסתטי, וכאשר מתחילה מלחמת העולם הראשונה, רואים בה שחרור. המלחמה הייתה הזדמנות ליצור מיתוס של אלימות. מוסוליני התנגד בהתחלה למלחמה, אבל שינה את דעתו כי הבין שהיא יוצרת דינאמיות ברוכה של אלימות. מיליונים נהרגו, אבל עבור אלו ששרדו זו הייתה חוויה אסתטית משחררת. מופיעה ספרות מודרניסטית שמהללת את הקרב, את האדם התעשייתי, ה-ARBEITER. בניגוד לחברה, הטכנולוגיה המודרנית הפכה לערך ממדרגה ראשונה. ברוסיה הפשיזם לא היה קיים, והטוטליטריזם היה לו גוון שמאלי, אבל כתוצאה מהמלחמה עלו כל מיני קבוצות קטנות של אומני אוונגרד שביטאו תמיכה . אבל כאשר המשטרים האלה התבססו, הם הבינו שהאמנות כבר לא יעילה להם, והתחילו להתכחש אליהם. בברית המועצות נולד זרם ניאו קלסיציסטי, וגם באיטליה האומנות האסתטית נדחקה אל הפינה לטובת הקלסיציסטית. בכל זאת, יש הבדל באומנות בין הטוטליטריות הפשיסטית לקומוניסטית. בשביל המהפכן הרוסי הדבר העיקרי היה פוליטיקה, ואותה האומנות הייתה צריכה לייצג. אצל הפשיסטים, הפוליטיקה הייתה פשוט הביטוי לחוש האסתטי. האמן יוצר דברים יפים, אז למה להסתגר בחדר – תעשה את כל העולם ליצירת אומנות שלך. אומנים שציירו לעצמם מדינות.
היה השינוי: ציטוטים חזקים של מנהיגים אודות מנהיגות
וינסטון צ'רצ'יל, גנדי, ג'ון קנדי, מרגרט תאצ'ר, יצחק רבין ועוד מנהיגים ומנהיגות גדולים בכמה ציטוטים יפים על מנהיגות
