הגל – נקודות לסיכום הפונמנולוגיה של הרוח
הפילוסופיה של העת החדשה – סיכומים
- מה שתיארנו כאן הוא הפנומנולוגיה של הרוח של הגל, ייתכנו כמובן עוד פנומנולוגיות רבות.
- המעברים בין השלבים של הגל הם אסוציאטיביים ולא לוגיים. זה גורם לכך שייתכנו עוד פנומנולוגיות, עם אסוציאציות שונות.
למשל – המעבר של הגל אל הסטואיות: המעבר הזה אינו לוגי אלא תיאורי. ההלבשה על הסטואיות (ולא עד דבר אחר) היא לא הכרחית, הרי ניתן לתאר גם התכנסות פנימה ללא סטואיות. יש אקראיות בבחירה של הגל בסטואיות, אבל רעיון הסטואיות תואם לתגובה לכישלון של אדון ועבד ולכן הסטואיות תואמת מבחינה הסברית.
אצל הגל התוקף של הטיעון הוא רמת השכנוע שלו, ולא הלוגיקה שלו.
- כאמור, השלבים נעים על ציר פנימה-החוצה, כשבכל כניסה/יציאה אנחנו יודעים על עצמנו דבר חדש.
- ההנעה של התהליך היא רצון לאי תלות, אתה לא רוצה להיות נקבע ע"י משהו אחר אלא לקבוע את עצמך. אך זה משהו שקשה להשיג.
הגל שינה את הגישה שהפילוסופיה עוסקת רק בתחום המושגי ולא עוסקת במציאות ובהיסטוריה (זה מה שעשה למשל קאנט). בכך הגל הביא לסופה של הפילוסופיה במובן הקלאסי, הגל גרם לנו להבין שיש קשר עמוק בין הפילוסופיה ובין הפעילות ההיסטורית שלנו. הטענה המהפכנית היא שניתן לעשות פילוסופיה ע"י התבוננות על המבעים האנושיים. במילים אחרות, יש קשר בין איך שאנו מבינים את עצמנו ובין הפעילות שלנו. הקשר הזה, ע"פ הגל, הוא שהפילוסופיה משתמשת בעולם כדי לפתור את הבעיות שהיא הציבה לעצמה, ולאחר שסיימה לפתור את בעיותה, היא נפטרת מההיסטוריה (וחוזרת להיות מושגית ומכונסת בתוך עצמה). ההיסטוריה היא הסולם שבו משתמשים כדי להגיע לפילוסופיה, ולאחר שמגיעים זורקים את הסולם.
