קאנט – דברים כשלעצמם ותופעות
הפילוסופיה של העת החדשה – סיכומים
בדיונים הקודמים שלנו בפילוסופיה של קאנט ראינו שבעולם התופעות יש אני ויש אובייקט, האובייקט הוא תוצר של פעילות שלנו שמבוסס על עקרונות אובייקטיביים. קיים עולם אחר, של הדבר כשהוא לעצמו שאליו אין לנו נגישות.
מהו לפי קאנט הקשר בין שני העולמות האלה? שתי תשובות:
- עולם התופעות מבוסס על הדבר כשלעצמו (הפרשנות הסיבתית) – המשמעות היא שמושג הסיבה, שהוא חלק מעולם התופעות, חל גם על עולם הדבר כשלעצמו. יש בעייתיות בתשובה הזאת:
הסיבתיות שעליה דיברנו עד כה מתכוננת ע"י תודעת האדם והיא מכוננת את עולמנו בהתאמה עם המהפכה הקופרניקאית של קאנט. אבל אם יש קשר סיבתי עם עולם הדבר כשלעצמו, אז בעצם הסיבתיות קודמת לתודעה ומה שאמרנו קודם נופל.
אז מהי בעצם הקטגוריה הזו? האם יש מושג סיבתיות אחר שכן יכול לחרוג מעולם התופעות?
יש כאן גם בעיה של קיום שני עולמות "מקבילים", ויש שטוענים שצריך להיות קיים רק עולם אחד (האידיאליזם הגרמני).
- עולם התופעות לא מבוסס על הדבר כשלעצמו (הפרשנות הזהותית) – יש עולם שני אך הוא לא נפרד מעולם התופעות, אלא הוא ארגון אחר שלו. הדבר כשלעצמו והתופעה הם אותו דבר ואין את הבעיה של כפילות עולמות.
העולם של הארגון האחר לא קשור לעולם התודעה בשום אופן. הבעיה בגישה הזו היא שמתקבלת תמונת עולם לא מאוד שונה משל ברקלי.
הויכוח בין שתי הגישות האלה לפירוש דבריו של קאנט נמשך עד היום. אלן ווד טוען שלא ניתן להכריע בויכוח מכיון שקאנט עצמו לא מכריע בשאלה, אלא יש חור בדוקטרינה שלו.
לסיכום, שתי השאלות הבעייתיות הן:
- למה קאנט צריך את עולם הדבר כשלעצמו?
- מה היחס בין עולם הדבר כשלעצמו ובין עולם התופעות?
