פרלמנטים דו-ביתיים (ביקמרליזם)
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
בשנת 2000, 112 פרלמנטים היו יוניקמרליים ו-78 היו ביקמרליים (כלומר, פרלמנטים דו-ביתיים). בית נוסף מחזק את האלמנט הליברלי במשטר הדמוקרטי (איזונים ובלמים). המבנה הביקמרלי יכול לתת ביטוי לפיצוי אזורי או חברתי, לבקר את החקיקה ויישומה וכו'. המתנגדים יטענו כי זהו מתכון לחוסר יעילות, פיצול החקיקה בין שני בתים יוצר קונפליקט מובנה במשטר ופיצול בסמכות ובאחריות). כמו כן נטען, כי שני בתים משרתים את האלמנטים החזקים במדינה היכולים לפקח על חלוקת המשאבים.
בית עליון ותחתון: הבית התחתון הוא החזק יותר, ומייצג את האוכלוסייה. הבית העליון, במדינות פדראליות מייצג את היחידות הטריטוריאליות השונות שמרכיבות את המדינה.
סוגים של ביקמרליזם
ביקמרליזם סימטרי: עוצמת שני הבתים שווה (בארה"ב עוצמת הקונגרס והסנאט שווה).
ביקמרליזם א-סימטרי: עוצמת הבתים אינה שווה (בבריטניה עוצמת בית הנבחרים גדולה מזו של בית הלורדים).
שני בתי מחוקקים יהיו קשורים לרוב לגודל המדינות. בדרך כלל מדינות גדולות הן פדראליות ובמדינות פדראליות יהיו שני בתים, כאשר הבית העליון ייצג את המדינות. עם זאת, ניתן למצוא פרלמנטים ביקמרליים גם במדינות קטנות שאינן פדראליות (הולנד, יפן, אירלנד).
עוצמת הבית העליון יכולה להיות גדולה יותר במקרים הבאים:
- סמכויות שנקבעו בחוקה מקנות לבית העליון כוח גדול יותר.
- תקופת כהונה ארוכה יותר (חסינות בפני לחצים) של הבית העליון בפרלמנט.
- אי-חפיפה בתקופות הכהונה של בתי הפרלמנט (כאשר הבחירות חופפות סביר להניח שהייצוג המפלגתי יהיה דומה ולכן מערכת האיזונים והבלמים תהיה יעילה פחות). בארה"ב הבחירות לקונגרס מתקיימות כל שנתיים בעוד הבחירות לסנאט מתקיימות כל שש שנים (ישנה תחלופה של שליש כל שנתיים).
- שיטת הבחירות: כאשר נציגי הבית העליון נבחרים בבחירות ישירות, הלגיטימציה לשלטונם גדולה יותר מאשר כאשר הנציגים ממונים או נבחרים באופן בלתי ישיר. יחד עם זאת, ישנן מדינות בהן הנציגים נבחרים באופן ישיר אך אין ביקמרליזם סימטרי (יפן ואוסטרליה).
כמעט במחצית מהדמוקרטיות הותיקות קיימים שני בתים והביקמרליזם בהן אינו סימטרי. הבתים העליונים הם לעתים שריד לייצוג של האריסטוקרטיה (ולכן במדינות מסוימות בוטל הבית העליון – ניו-זילנד לדוגמא).
