מערכות מפלגות בסמי-דמוקרטיות ומשטרים אוטוריטריים

מערכות מפלגות בסמי-דמוקרטיות

 פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

במשטר סמי–דמוקרטי הלגיטימציה של ההשתתפות המונית בשלטון קיימת, אך מוגבלת ומנוצלת בצורות שונות. אחת הצורות המרכזיות היא מפלגה דומיננטית. שלא כמו במשטר דמוקרטי, מפלגה דומיננטית במשטר סמי דמוקרטי מנצלת את אחיזתה בשלטון על מנת לשמר את מעמדה באמצעי כפייה והפחדה, בצד תגמול התומכים בה באמצעות המערכת הממשלתית. היא אף נוטה להתערב בהליך הבחירה עצמו על מנת להבטיח את בחירתה מחדש. התחרות בין המפלגות אינה חופשית לחלוטין ואינה הוגנת לחלוטין. למרות זאת, בניגוד למשטרים אוטוריטרים, היא קיימת.

    גם במדינות אלו נוטה המערכת המפלגתית להפוך לרב מפלגתית. תהליך הדמוקרטיזציה בעולם, וההפרטה שמחסירה מהמדינה משאבים שיכולים לשמש לה כמקור לתמריצים לתמיכת המצביעים, מערערים את מעמדה של המפלגה הדומיננטית גם בשיטה הסמי דמוקרטית.

 

מערכות מפלגות במשטרים אוטוריטריים

על פי הגדרה, משטר אוטוריטרי הוא משטר שלא מתקיימת בו תחרות על השלטון. לפיכך תפקיד המפלגות הוא לא להתחרות על השלטון כי אם להיות כלי של השלטון לגיוס פוליטי ולשליטה על האוכלוסייה, וכן לבטא את עמדותיה של האליטה השלטת.

 

קיימים שני סוגי שלטון אוטוריטרי ביחס למפלגות :

 

Preparty – משטר אשר לא מתקיימות בו מפלגות משום שלא כוננו. לדוגמא המונרכיות במזרח התיכון.

Anti Party – משטר (בד"כ צבאי) אשר אסר על קיום המפלגות הקיימות לאחר כינונו. לאחר שהמשטר הופך ליותר מתירני, הוא מתיר למפלגות לקום ולפיכך הוא מתערער. תהליך זה הפך את השיטה

האנטי-מפלגתית למועדת לפורענות.

המודל הקלאסי של מפלגה הוא זה של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות. המפלגה שימשה כמקור לגיוס פוליטי, וכאמצעי לפיקוח על החברה. היא שלטה על המשרות, פיקחה על המינויים, והובילה מהלכי תעמולה. באמצעות שליטה על השירותים החשאיים שלטה המפלגה בחברה ודיכאה את מתנגדיה.

המפלגה הקומוניסטית, בעיקר בתקופת סטאלין, הצליחה להשיג את החדירה הפוליטית החזקה ביותר בהיסטוריה. היא שימשה ככלי שליטה מלמעלה למטה, והתבססה על אלפי תאים מפלגתיים שנשלטו על ידי הלשכה הפוליטית של המפלגה.

    ישנן מדינות אוטוריטריות שלא פיתחו מפלגה במודל המפלגה הקומוניסטית. במדינות המתפתחות הוקמו מפלגות שונות כחלק מהמאבק נגד הקולוניאליזם. לאחר שהמאבק הצליח, אסרה המפלגה השלטת קיומן של מפלגות אחרות. לעומת השלטון הקומוניסטי התקשה שלטון זה לחדור ולשלוט בחברה, ולעיתים השלטון החד מפלגתי היה למעשה שלטון ללא מפלגה.

  • Democratic Centralism – עקרון שהיה נהוג במפלגות הקומוניסטיות. עקרון זה היה מבוסס על שני תנאים:

      א. דרג נמוך היה צריך תמיד לקבל אלת החלטותיו של דרג גבוה ממנו.

                  ב. הדרג הגבוה היה נבחר על ידי דרג אחד שנמוך מנו, משמע בחירה לא ישירה של מנהיגי

                      המפלגה.

המגמה הכללית בעולם היא של דמוקרטיזציה. משטרים חד מפלגתיים בעולם המפותח הופכים לרב מפלגתיים בלחץ חיצוי ופנימי. בד"כ משטר חד מפלגתי הופך לסמי דמוקרטיה עם מפלגה דומיננטית.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: