פוליטיקה השוואתית : טכניקות של השוואה
א. חקר של מקרה יחיד– המקרה היחיד יכול להשליך על מקרים אחרים ולכן הוא יכול להוות מושא לניתוח. הניתוח דרך חקר מקרה יחיד מחייב אותנו להשתמש בכלים / מודלים / תיאוריות שמקובלות בתחום. לעסוק בשפה האוניברסאלית של מדעי המדינה. אפשר לבחור מקרים מייצגים. למשל ניתן לבחור את המשחק הקואליציוני של ישראל ולא להתייחס להקשרים המקומיים (דתיים וכו') אלא להתייחס אליו כמשחק בין מפלגות לפי גודלן ומיקומן במפה הפוליטית. ניתן לעשות ניתוח שיוכל ללמד אותנו על התנהגות קואליציונית של מפלגות. היתרון של מחקר ממוקד הוא שניתן לבדוק דברים לעומקים מכל מיני זווית ובעזרת כל מיני שיטות. ניתן גם לבדוק מקרה סוטה (deviant) שיכול להאיר על תופעות אחרות.
ב. השוואות ממוקדות– השוואה בין שני מקרים או יותר, טכניקת ביניים. השוואה בין מפלגת העבודה הישראלית לבין מפלגת הלייבור הבריטית. הדגש כאן הוא על ההשוואה עצמה ולא על המקרים. אם נעשה דגש על המקרים זה יהיה אוסף של סינגל קייס סטודיס. ניתן עדיין להיות רגישים לפרטים ולהיסטוריה ולהיות מומחים לאותם מקרים. בניגוד לניתוח הסטטיסטי, עדיין יש אפשרות להיות מודעים ורגישים למושאי המחקר. יש כאן שתי אסטרטגיות מחקר:
Most similar design– שני מקרים הדומים ככל הניתן על מנת להבין למה הם כל כך דומים או למה יש בכל זאת הבדלים קטנים. ניו-זילנד ואוסטרליה למשל. הרעיון הוא לעסוק במערכות כמה שיותר דומות כדי לבודד משתנים.
Most different design– שני מקרים שונים זה מזה ככל הניתן וזה מאפשר לנו לטעון טענות על רוחב הטענה / הקשר שאנו מוצאים. דוגמא- ריבוי מפלגות היא תוצאה של שיטת בחירות יחסית.
ג. הניתוח הסטטיסטי– ניתוח של משתנים באופן כמותי. למשל ניתוח של היחס בין מידת הדמוקרטיה למידת פיתוח כלכלי של מדינות. יש משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי. סביר שכל ניתוח סטטיסטי בגלל חוסר משאבים וחוסר נגישות לא יכלול את כל המשתנים הרלוונטיים. יש הרבה פעמים בעיה היכן שההגיון לא מאפשר לנו לתת תשובה חד משמעית מהו המשתנה התלוי ומהו המשתנה הבלתי תלוי.
