פונדומנטלזים דתי- איראן
איראן הפכה ללהיט כבר בראשית המאה ה-20, בשל הנפט אך עוד במאה ה19, בשנים 1891-1892 מתחולל באיראן מרד רחב היקף שבסופו נאלצים השלטונות לבטל זכיונות שניתנו לחברה בריטית על טבק- מרד הטבק מבטא קריאת תיגר של איראן כנגד הקולוניאליזם וניצול המערב.
ב1921 תופבת את השלטון משפחת פחלוואי ומעבירה את איראן תהליכי מודרנה, למשל משנים את השם מפרס לאיראן- ארצם של הארים. לאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבות שת"פ של איראן עם גרמניה הנאצית, השאה מתפטר מתפקידו ובנו מחליפו ומאמץ מדיניות פרו מערבית, קפיטליסטית, תומכת בארה"ב במלחמה הקרה ויעשה תהליך אינטנסיבי להפיכת איראן למדינה מודרנית- בניית ביה"ס , אוניברסיטאות, תשתיות…
במקביל למהלכים אלו, אימץ השאה משטר דקטטורי אלים ואכזרי עם משטרה חשאית שמבצעת פעולות אלימות נגד מתנגדי המשטר.
מתנגדי השאה (שלוש קבוצות המייצגות את התנועות הבולטות ביותר במאה ה20:
- ההתנגדות הראשונה היא של המפלגה הקומוניסטית שכן הם נרדפים כי השאה הוא פרו אמריקני, לא דמוקרטי והקומוניסטים הם מחתרת המתנגדת לשאה.
- הליברלים- אותה קבוצה של אינטלקטואלים, מעמד גבוה שבעייתם היא עם היעדר זכויות האדם, חופש הדיבור והדמוקרטיה.
- קבוצות אתניות לאומיות- איראן היא בעלת אוכלוסייה הטרוגנית מאד שברובה בנויה ממיעוטים שנתפסים כסכנה על המשטר של השאה ועל כן לא ניתן להם ביטוי בפרלמנט ובצמרת השלטון.
הקבוצה הרביעית, והמשמעותית מכולן בהקשר האיראני, הנה האסלאמיים, בהנהגת חומייני. חומייני היה כהן דת די זניח שבמשך שנים רבות ישב בעיר המדברית קום, עיר פריפריאלית בה פרסם את פסקי ההלכה הקיצוניים שלו שנתפסו כלא רלוונטיים בשל הרדיקליות שלהם. ככל שהמצב באיראן נהיה יותר גרוע, הרדיקליות של חומני הפכה ליותר מעשית. הוא היה כה מבודד שבשלב מסוים הוגלה לפריס והמשיך לייצר את האידיאולוגיה שלו משם. בשנות ה70 הנוער הצעיר הולך יותר ויותר לאלטרנטיבה הפונדומנטליסטית והלא מודרנית וב1979, כתוצאה מהמהומות הרבטצ, שלטון השאה מתרופף וההמון נגדו. התמיכה שהשאה האיראני קיבל מארה"ב משתנה כשקרטר עולה לשלטון בארה"ב ומתנגד למדיניות הלא דמוקרטית של איראן וכך איראן גולשת לתוהו ובוהו פוליטי והשאה נאלץ לברוח. חומני מגיע מפריס ותופס את השלטון. הוא לא רק מחליף את השלטון אלא הופך את איראן ממלוכה לרפובליקה ומקונסציונית לאסלאמית. במילים אחרות, חומני הפך את הרפובליקה האיראנית על פיה מסדר פוליטי חילוני בעל מקום מסוים לדת, לסדר דתי טוטאלי.
באיראן של 1979, הבסיס החוקתי קבע שישנו "שליט צודק" – איש דת שהינו הבורר האחרון בנושאים מדיניים, דבר המבטיח שהיסוד המוסרי-דתי יהווה הבסיס לחוק עצמו. זהו ההפך הגמור של חוקה שנוצרה בידי אנשים, מאחר והסדר האיראני מקיים מערכת שבה יש פוסק אחרון שהלגיטימציה שלו הנה ההשראה האלוהית שקיבל (נשען על המסורת השיעית של האימאם הנעלם וכו').
העלייה של החומייניזם מבטאת אכזבה מהמודרנה על משמעויותיה והסיבות לכך הן:
- המודרנה היא סוג של דינמיקה מערבית- בשורת האמריקניזציה שמטרתה נצלנות ושעבוד למערב.
- אובדן זהויות- טשטוש זהות, איבוד שפה, איבוד הייחוד הדתי והתרבות האותנטית. הרצון לשמר את המרכיבים האלו מבטא התנגדות למודרניזציה.
- לא תמיד המודרנה מתאימה למדינה המדוברת- אין תשתית בסיסית של מודרנה
