סיכום טוב: בקרון החתום / דן פגיס

בקרון החתום / דן פגיס – סיכום

מילות צופן: בקרון, משלוח, הן לוקחות אותנו אל השואה.

השיר בקרון החתום של דן פגיס הוא פתק יומיומי שנקלע לאבסורד הבלתי נתפס של השואה.

הכינוי בן אדם מעלה את האבסורד האנושי מוסרי בשואה. העובדה שבן אדם יכול לבוא במשמעות של הבן של אדם (the son of Adam) וגם במשמעות של אנושי. הדבר יוצר אירוניה חריפה על האנושות.

השירה המודרנית מצליחה להעביר לנו חוויות קשות באופן מאופק וחסר רגש.

לשיר ישנם שני מישורים:

  1. מישור אוניברסלי – בו חווה = אם כל חי, מייצגת את האנושות שמעניקה חיים.
  2. מישור אישי, כלומר חווה היא אישה רגילה המחפשת את בנה. במישור הפרטי, האינטימי, היא אמא שנמצאת במשלוח.

השיר אינו מסתיים, אולי בגלל שלחווה נגמר האוויר והיא אינה יכולה לדבר יותר. היא נוסעת למקום לא ידוע, והיא נמצאת בהיסטריה. אולי היא הוצאה מהקרון ולא הספיקה לסיים את דבריה. השאלות הפתוחות האלה מעבירות לקורא את המסר של חוסר הוודאות לגבי אותם אנשים שנשלחו ואף אחד לא יודע מה עלה בגורלם.

הבל מייצג את הקורבן, קין מייצג את הרוצח. השימוש בצירוף הלשון קין בן אדם מלמד אותנו שהכותב חשב שגם הרוצח הוא בן אדם, שגם לו יש משפחה, ושגם הוא מסוגל לאהוב. אולי בעצם הוא לא כל כך שונה מאיתנו.

השיר הוא מאוד קונקרטי, יש בו אלמנטים קונקרטיים כמו העיפרון, חפץ יומיומי ופשוט.

אמצעים אומנותיים:

  1. חריזה- בשיר אין חריזה, ואין סימני פיסוק. אין לשיר סיום.
  2. מבנה מעגלי (כשהשיר נגמר אפשר להתחיל אותו מחדש).
  3. סמלים- קין, הבל חווה, המשלוח. מילים אלו מעוררות אסוציאציות לתנ"ך ולשואה.
  4. תשתית מקראית- שימוש בדמויות מהתנ"ך. יש שימוש חדש במקורות מסיפור אישי בתנ"ך. יש השלכה אוניברסאלית ושימוש מרובה בסמלים.
  5. צירופי לשון- קין בן אדם.
  6. לשון יומיומית- תגידו, כתוב בעיפרון, תראו.
  7. פסיחה- שורות 2 ו-3.
  8. השיר הוא חסר צורה, אין חלוקה לבתים, אורך השורות אינו אחיד.

הכותרת בשיר "כתוב בעפרון בקרון החתום"-

הכותרת היא השורה הארוכה ביותר, ואלי גם האינפורמטיבית ביותר. אפשר להסיק ממנה שכמו השיר, גם גורלם של יושבי הקרון חתום.

כתוב בעיפרון- עיפרון דוהה, הוא נשאר לאורך זמן כמו למשל דיו. השימוש במילה מלמד על דהיית המילים, דהיית המשמעות.

המילה קרון לא לוקחת את הקורא ישר לשואה, בהתחלה עוד אפשר לחשוב שמדובר על רכבת תמימה, אולי זה מכוון. הרי יהודי אירופה סרבו להאמין בנורא מכל, אלא חשבו שמדובר על רכבת שתיקח אותם להתיישבות מחדש.

המילה חתום מלמדת אותנו על גורלם של יושבי הקרון. גורלם נחרץ, אין דרך להימלט.

הכתיבה בעפרון היא כמו מחאה נגד הקרון החתום. מחאה קטנה נגד אויב גדול.

בקרון החתום / דן פגיס – סיכום

עוד דברים מעניינים: