סוף שנות ה-60 ירד הביהיביורליזם מגדולתו על היותו לא ביקורתי מספיק ונותן לגיטימציה למצב הקיים .גישות נוספות צמחו במקביל ביניהן, בחירת הבחירה הרציונאלית ,
הגישה המוסדית, תיאוריה פוליטית למדע המדינה החדש(התמקדות בלימודי מגדר).
בעיקר בסוף שנות ה-80 השפעה של הגישה הפוסט מודרנית.
מדע המדינה, גם האמריקאי, הפך למדע מדינה יותר פלורליסטי עם ריבוי גישות ותיאוריות.(מערכת הנחות והשערות באמצעותם מנתחים את המציאות)
עד היום מדע המדינה האמריקאי הוא דומיננטי.
מדע המדינה האירופי:
– שורשי התחום באירופה
– לפני מלחמת העולם הראשונה, אירופה מהווה מרכז אינטלקטואלי לעומת אמריקה הפרובינציאלית.
– מלחמות העולם ותוצאותיהן – פגיעה באוניברסיטאות ובריחת מוחות.
אבות המייסדים שעסקו בפילוסופיה מדינית הגיעו מאירופה.-יוון, רומי, הציביליזציה היהודית- נוצרית, גרמניה, צרפת וכו'.
האוניברסיטאות גדלו במקביל והתנתקו מהכנסיות במאה ה-19 ותחומי מדע החברה החלו להתפתח .
לפני מלחמת העולם הראשונה אירופה מהווה מרכז אינטלקטואלי לעומת אמריקה הפרובינציאלית. מלחמות העולם משנות לגמרי את המאזן – אירופה פגועה וצריכה לשקם את עצמה . הרבה מאוד מוחות ברחו לארה"ב.
יש השפעה הדדית בין אירופה לארה"ב.
לאחר מלחמת העולם השנייה- שיקום והתבססות מדע המדיני באירופה- אוניברסיטאות ישנות משתקמות וקמות חדשות, השפעות גלובליזציה/ אמריקניזציה.
IPSA האגודה הבינלאומית למדע המדינה קמה ב-1950 ע"י אונסקו. קם ארגון עולמי לפני רוב הארגונים הלאומיים.
היום חברות בו 42 מדינות, רובן דמוקרטיות. מדע המדינה מתפתח בעיקר במדינות דמוקרטיות. האגודה ערכה כנסים בינלאומיים למדעי המדינה מכל העולם ומציגים מחקרים. היא יוצרת הזדמנויות להפוך את המדע למה שהוא אמור להיות- עיסוק גלובלי שלא ממוקד במדינה.
ב-1970 האירופאים רוצים להקים אגודה משלהם עם דגש השוואתי וקם האיגוד האירופי למדע המדינה. הוא נוסד ע"י 8 מדינות והיום כוללת למעלה מ-300 מוסדות. ישראל משנת 89' חברה באיגוד חברה נלווית(מעמד נמוך יחסית). הוא אגוד שמבצע פעילויות בין מדיניות(בתי ספר לקיץ, הקמת מאגרי מידע גדולים, כנסים דו לשוניים, סדנאות, כנס בינלאומי של דוקטורנטים). האינטרנט – אין בעיה לכתוב מאמרים עם שותפים בעולם, רשת התעופה יותר זריזה, זולה ובטוחה- מאפשרים ליצור רשתות אזוריות ורשתות עולמיות.
החשיבות של בריטניה במדע המדינה האירופי- השפה השלטת בספרות המחקר היא אנגלית ולכן יש לה עדיפות.
בנוסף, בבריטניה יש מסורת עתיקת יומין של עיסוק בפוליטיקה,גדולי הפילוסופים המדיניים, מוצאם בבריטניה.
חלק חשוב מהפרסומים האקדמיים הוא בבריטניה, יש הרבה מדענים פעילים, דגש על פילוסופיה פוליטית. שלושה מוסדות בולטים וידועים במדע המדינה. הבריטים לעומת הצרפתים מאוד פעילים במסגרת הפוליטית.
המדע הבריטי משולב יותר טוב במדע העולמי.
סוף המאה ה-20 מדע המדינה גלובלי . אנשים יכולים לעבוד עם שותפי בחו"ל (דרך האינטרנט)- הטכנולוגיה מאפשרת את היווצרותו של מדע המדינה הגלובלי.
מדע המדינה הוא אקלקטי ורב קולות- מדע המדינה מגוון יותר- יש בו קולות חדשים (פמיניזם, פוסט-מודרניזם) שתורמים לנו לחשוב בצורות אחרות ולשים לב לדברים אחרים.
– האם התחום הוא פלורליסטי או אלקטי(התמחות יתר)? יש הרבה אנשים שמתמחים בדבר ספציפי אבל ביניהם שיח- אין גורמים שמסוגלים לראות את התמונה הכללית, יש מחיר לפלורליזם.
(הבחירה הרציונלית גוזרת ממערכת עובדות ציפיות לעומת הגישה הביהווירליסטית שמשתמשת בעיקר בהתקדמותו)
– היווצרות של תחומים בין- דיסציפלינאריים- אנשים ממחלקות שונות, יש ביניהם שיח וסיג יותר חזק מאשר אנשים מאותה המחלקה. לפעמים ממש נוצר תחום.
– תהליך של דמוקרטיזציה –היום יש הרבה מדינות שיש בהן חופש . יש קשר בין קיום המדינה כתחום לבין קיום של משטר דמוקרטי. במזרח אירופה קמות או משתקמות היום מחלקות למדע המדינה. הם מנסים לבסס תחום במדיניות שלהם כדי לעמוד במידות האמה העולמיות.
– ההערכה של איכות – איך היום בעולמנו כשרוצים להעריך, מעריכים איזו מחלקה למדע המדינה טובה יותר?
-כמות פרסומים , איכויות
-משאל ממומחים (פונים בשאלונים אחידים לכמה אנשים ומבקשים מהם לדרג את המחלקות הטובות). הבעיה: פחות רגישות לשינויים. צריך הרבה מדדים ותקציב כדי לעשות מחקר כמו שצריך.
