פילוסופיה יוונית: אמפדוקלס
אמפדוקלס חי בחצי הראשון של המאה החמישית לפנה"ס. הוא בא מאזור סיציליה, וכמו פרמנידס, גם הוא כתב שירים
הקסמטריים. קיימים מעל 100 פראגמנטים ארוכים יחסית של אמפדוקלס- ידוע שהוא כתב הרבה מאוד. אריסטו מצטט אותו יותר מכל פילוסוף אחר. מייחסים לו שני כתבים, אחד נקרא "על הטבע" והשני נקרא "היטהרויות"- אך חלוקה זו היא השערתית בלבד. כמו כן, הוא החשיב עצמו למכשף, לפחות במובן מסויים, והוא ביצע ניסויים 'מדעיים' מסוימים במהלך חקירתו את הטבע- המפורסם בהם הוא הוכחת הקיום החומרי של אוויר בלכידת אוויר בבקבוק והצגת ההשפעה של אותו אוויר על מים.
אמפדוקלס קיבל חלק מהטיעונים המרכזיים של פרמנידס, אך לא את כולם, והוא הגיע למסקנות אחרות. הוא הסכים עם כך שאין התהוות מן האין או כלייה של ההווה, אך לא עם זה שיש הוויה אחת ויחידה- הוא מגדיר ארבעה "שורשים" (אריסטו אח"כ יקרא להם אלמנטים, יסודות) שניתן לקחת כל דבר בעולם ולעשות לו רדוקציה לאחד מאותם ארבעה שורשים: אש, מים, אדמה ואוויר. ארבעת היסודות האלה נמצאים בתנועה ומתערבבים אחד עם השני. כדי להסביר את התנועה הוא מגדיר שני כוחות החיצוניים ליסודות: כוחות משיכה ודחייה (אהבה ומריבה, להגדרתו). הוא הראשון שטען זאת- עד אליו, היסודות נעו מתוך חיות פנימית. ריבוי היסודות נובע מכך שלכל יסוד יש את התכונות שלו, ודרך אותן תכונות ניתן להסביר את מגוון המאפיינים הקיימים בדברים בעולם. שילוב של תכונות יסוד יוצר תכונות מורכבות.
אמפדוקלס מסביר את האשליה של כליה כפירוק של אובייקטים מורכבים הבנויים מהיסודות השונים, אך היסודות עצמם נשארים ולא כלים לעולם. רק היסודות עצמם ניתנים להכרה וידיעה אמיתיים, כי הם נצחיים ויש להם תכונות שהן נכונות תמיד. הוא מדבר על מנגנון התפיסה שלנו את העולם כ"הדומה על פי הדומה" (like by like)- בדם קיימים כל ארבעת היסודות בהרכב זהה, ולכן כל יסוד מזהה את המקביל לו במציאות ויוצר את התפיסה החושית שלנו. כוחות המשיכה בין חלקיקי האש בעין שלנו לחלקיקי האש במדורה גורמות לתגובה אחד עם השני ומאפשרים את ראייתנו את האש. טענה נוספת של אמפדוקלס, שמאוד התנגדו לה בזמנו (אריסטו היה בין מתנגדיה) היא שמינים רבים נוצרים במקריות, ואלה שמתאימים שורדים.
