מחזורי עסקים בישראל (Business Cycles/ Economic Fluctuations)
- 1. הקדמה:
- · מחזורי עסקים היא תופעה מקרו-כלכלית מרכזית, ומשום מה המינוח הזה לא חדר לשיח הציבורי בישראל. מחזורי עסקים הם תנודות בפעילות הכלכלית סביב מגמת הצמיחה. נניח גרף סטנדרטי של מגמת צמיחה בעלת תנודות (על ציר ה-X נמצא הזמן, על ציר ה-Y לוג התוצר). מחזור עסקים מאופיין ע"י 2 תקופות עיקריות – גאות (Boom) ומיתון (Recession). גאות פירושה תקופות שהתוצר צומח יותר מאשר ע"פ המגמה, ומיתון פירושו תקופות שהתוצר צומח פחות מאשר ע"פ המגמה (לרבות צמיחה שלילית כמובן). נקודות המעבר בין גאות למיתון מכונות peak (נקודות השיא), ונקודות המעבר בין מיתון לגאות מכונות trough (נקודות השפל). –גרף מצורף-.
- · האופן שבו הנתונים הללו נמדדים יכול לאפשר מניפולציה שלהם, ולכן חשוב להתעסק עם נתונים שנמדדים ע"י גופים אובייקטיביים ורציניים. בארה"ב הנתונים הללו נמדדים ע"י ה-NBER, וגוף זה גם קובע תיארוך של תקופות. ה-Dating Committee של גוף זה היא שמכריז מתי המשק האמריקאי "נכנס למיתון/גאות".
- · התיאוריות העיקריות המסבירות מחזורי עסקים: ראשית, התיאוריה של קיינס, המתוארת היטב ע"י מודל IS-LM. מודל זה מסביר כי המשק יכול להיות תקופות ארוכות לא בתעסוקה מלאה, בשל קשיחויות שכר ומחירים. המקור המרכזי לתנודות במודל של קיינס הוא זעזועים בביקוש המצרפי (בעיקר הביקוש להשקעות, אך גם הביקוש לצריכה). שנית, תיאוריית ה-RBC (Real Business Cycles), לפיה מקור התנודות הוא זעזועים בפריון הייצור, שהינם זעזועי היצע (לא זעזועי ביקוש). תיאוריה נוספת שיש לציין היא אי- שכלול בשוק ההון, שזכתה לעדנה במשבר הכלכלי הנוכחי, ופותחה ע"י בן ברננקי (נגיד הבנק המרכזי בארה"ב). אנו ננתח את מחזורי העסקים בישראל בעיקר ע"פ התיאוריה של קיינס, ונראה שבישראל גורם התנודות המרכזי הוא שינויים בביקושים ופחות בהיצע (ולכן קיינס מתאים יותר כאן).
- 2. צמיחה לנפש:
- 3. אבטלה ומחזורי עסקים:
- 4. ניתוח אוטו-רגרסיבי:
מחזורי עסקים
- · כאמור, יש מספר תיאוריות מרכזיות לניתוח והסברת מחזורי עסקים. ראשית, התיאוריה של קיינס – המבוססת על זעזועי ביקוש. שנית, RBC – המבוססת על זעזועי היצע (שווקים טכנולוגיים), ועל פריון (ושינוייו ממחזור למחזור, לא רק בטווח הארוך). כמו כן, ישנן תיאוריות נוספות של אי-שכלול בשוק ההון. כל התיאוריות הללו מתבססים על זעזועים, ועל מנגנון התמשכות מסוים (propagation mechanism). זעזועים – כלומר הזעזועים שמכים את המשק. אך זעזועים בלבד אינם מספיקים ליצירת מחזורי עסקים (שהם יכולים להיות תופעות מאוד מתמשכות). כדי שזעזועים יולידו מתוכם מחזורי עסקים – נחוץ מנגנון התמשכות. השילוב של זעזועים ומנגנון התמשכות – יוצר את הגרף של מחזורי העסקים של עליות וירידות (מעין צורת סינוס או קוסינוס).
- · כל תיאוריה מזהה באופן שונה את הזעזועים ואת מנגנון ההתמשכות. לפי קיינס – מקור הזעזועים הוא הביקוש, וליתר דיוק הביקוש להשקעות. הוא דיבר על הלכי הרוח הלא-יציבים של המשקיעים, והתנודות בהשקעות כתוצאה מכך. מנגנון ההתמשכות הוא קשיחויות שכר ומחירים, שמאטים את הסתגלות המשק לזעזועים. שנית, תיאוריית ה-RBC מזהה את הזעזועים כזעזועי היצע ופריון, ומנגנון ההתמשכות מורכב יותר (נראה לי שמתבסס בין היתר על החלקת צריכה). מחזורי העסקים בישראל מתאימים הרבה יותר לדגם הקיינסיאני.
