יסודות המנהל הציבורי – סיכום: מנהל ציבורי ופוליטיקה

מנהל ציבורי ופוליטיקה

ההבחנה הדיכוטומית

בבסיסו של המנהל הציבורי עומדת ההבחנה הדיכוטומית שעוצבה ע"י וודרו וילסון כאשר היה מרצה למנהל ציבורי בפרינסטון. הרעיון הבסיסי הוא שתחום המנהל צריך להיות נפרד מהתחום הפוליטי. הוא רצה לתת למנהל הציבורי מעמד אוטונומי כתחום מחקר נפרד.

המטרה האקדמית הייתה לתת יתר יוקרה לתחום ובכך לקדם את המחקר בו. היום, יש אכן בתי ספר נפרדים ללימוד מנהל ציבורי. מטרתו השניה של וילסון היתה מטרה פוליטית. בתקופה ההיא הפוליטיקה האמריקאית נתפסה כפוליטיקה משחיתה בשל שיטת "השלל" – כל פוליטיקאי שנבחר התייחס לתפקידים הבכירים במנהל הציבורי כג'ובים שניתן לחלק למקורבים.

וילסון יצר את ההבחנה על מנת להגן על המנהל הציבורי כחזק, מקצועי ואוטונומי ולהרחיק אותו מהשחיתות הפוליטית. הוא לא עסק בסכנה ההפוכה כי המנהל ישחית את הפוליטיקה כפי שניתן לראות בסדרה. מנגנונים אפשריים להבטחת ההפרדה:

1. חובת מכרז: תנאי סף מינימאליים.
2. מבקר המדינה.
3. נציבות שירות המדינה.
4. בתי המשפט.

יש זילות בשימוש במילה "שחיתות" לדעת המרצה. הדיכוטומיה של וילסון יסדה רמת ציפיות מסויימת מהמנהל ומהפוליטיקה. כך למשל, הפוליטיקאי מנסח את המדיניות ואילו המנהלן אמור לבצע, להוציא לפועל. למנהלן ניתן לתת גמישות וחופש פעולה רק במסגרת המטרות והחזון של הפוליטיקאים וביחס לדרכי הפעולה. אנחנו מצפים מהמנהלן לבצע את פעולותיו בצורה "כשרה", לפי הפרמטרים שנדונו לעיל. ציפייה לרמה מוסרית גבוהה, העדר משוא פנים.

ניתן לראות התנגשות בין רצון למקצועיות, נייטרליות לבין הרצון לייצוג שווה של מיעוטים, נשים וכיוצ"ב. מודגם ע"י קטע מהסדרה.

ביקורות על הדיכוטומיה הראשונית

1. 1. מנהל ופוליטיקה כרצף

ולא שני קטבים. כל עניין ציבורי פעוט יכול להפוך לסוגיה פוליטית חשובה, כמו הגנרטור של חברת החשמל. אין נושא שהוא רק פוליטי או מקצועי כך שכל ערך יתקל בדרגים מקצועיים, יווצר קונפליקט ותדרש הכרעה.

1. 2. הרצוי והמצוי

מה שאנחנו רוצים מושפע ממה שאנחנו יודעים ולהיפך. בעיית ה-Wishful thinking. כך למשל החזון יכול להיות מושפע מהתקציב אם כי הדבר לא בהכרח נכון. ההבחנה בין מנהל לפוליטיקה קשורה בהבחנה בין הרצוי למצוי שהיא כאמור מטושטשת.

1. 3. פוליטיקה מנהלית

בשלוש הדרגות הבכירות של המנהל קשה להבחין בין תפקידים פוליטיים למנהליים. דוד דרעי טוען כי הבעיה היא כי נותנים לפוליטיקאים למנות מעט מדי אנשי אמון ולכן הם לא יכולים לקדם את המדיניות שלהם. המתח הזה קיים בכל משרד.

במתח בין אי תלות של המגזר הציבורי לבין הרצון לפיקוח של הדרג הפוליטי מצאה כל מדינה נקודת איזון אחרת. בגרמניה יש קבוצה של אנשי מקצוע טובים, מומחים בתחומים השונים. האנשים הללו מזוהים עם השמאל או הימין כך שבחילופי ממשלות ניתן לפטר אנשים רבים אך למנות במקומם רק כאלו המצויים בתוך הקבוצה. אלו שפוטרו יקבלו 75% משכורת למשך ארבע שנים. ניתן לטעון כי זה בזבוז אך גם כיעילות. יתרון בקיומו של פול חי שיכול להיכנס לפעולה במהירות רבה, כאשר יש מאגר של אנשי מקצוע הנאמנים לשלטון.

ראה גם: יסודות המנהל הציבורי-  סיכום

סיכומי קורסים אקדמיים