ניתן בהכללה לטעון כי עצמאות אפריקאית הושגה כאשר המדינות הקולוניאליות הגיעו למסקנה כי הן אינן יכולות להמשיך ולשלוט במושבותיהן האפריקאיות, או ששלטון כזה אינו משרת את האינטרסים שלהן ופוגע בהן. מכלול הנסיבות שהוביל למהלך כזה כלל גורמים פנים-אפריקאים וחוץ-אפריקאים.
הגורמים הפנים-אפריקאים העיקריים הם התנגדות פוליטית ולעיתים אף פיזית של האפריקאים לשלטון הזר שהלכה והאמירה לקראת אמצע המאה. מגמות התנגדות החלו כבר עם תחילת התקופה הקולוניאלית והלכו והתפשטו בתחילת המאה (בצירוף השפעות זרות) בעיקר בדמות ארגונים וולונטריים שהפכו עם הזמן למפלגות פוליטיות שבתחילה דרשו שינויים במצב הקולוניאלי ולבסוף דרשו את ביטולו המוחלט. במקרים שבהן לא הגיע התהליך הפוליטי לכדי הגשמה, כלומר במדינות מסורבות דה-קולוניזציה דוגמת קניה ומושבות פורטוגל, עברה תנועת ההתנגדות שלב נוסף והפכה להתנגדות אלימה, וככל שארך הסירוב כך גברה שפיכות הדמים.
אופי ההתנגדות הפוליטית והתודעתית לשלטון הזר היה תלוי במידה רבה בשיטת השלטון, מה שהשפיע גם על מועד הדה-קולוניזציה. ככלל נטו בריטניה וצרפת לאפשר ולטפח מודרניזציה פוליטית דרך שיתוף אפריקאים במנגנוני השלטון, התרה מוגבלת של פעילות פוליטית וחינוך. לעומתן בלגיה ופורטוגל עם משטר הדיכוי הנוקשה שלהן סיכלו ועיכבו במדיה רבה התפתחות של תנועות פוליטיות. הגישה הצרפתית של הטמעה או התקשרות גרמה ליצירת זיקה חזקה יותר של נתיני מושבותיה למדינת האם לעומת בריטניה וכך גם בקרב האפריקאים היו אלו שצידדו בהמשך קשר מדיני כלשהו עם צרפת שמצידה נטתה לגישה זו עד שלהי שנות החמישים.
ההיענות לדרישות דק-קולוניזציה הייתה תלויה במידה רבה במצבה של מדינת האם. אחת הדרכים להסביר את פיגורה של צרפת אחרי בריטניה בהכרה בעתיד עצמאי של מושבותיה נקשרת למצבה הכלכלי ואף התדמיתי לאחר המלחמה. בעוד שבריטניה סברה כי היא מסוגלת לשמר את השפעתה באפריקה גם בלא שלטון ישיר, הכלכלה הצרפתית הרעועה הייתה פחות בטוחה ביכולתה מה שדרבן את צרפת להמשיך ולהחזיק במושבותיה. פורטוגל שלא לקחה חלק במלה"ע 2 ולא הייתה חברה באו"ם הייתה חופשייה יחסית מלחצים בינ"ל ויחד עם הגורם הכלכלי ועם משקל ניכר של גורם היוקרה סירבה לשקול תהליכי דה-קולוניזציה.
גורמים חוץ-אפריקאים: הקמת האו"ם, לחץ המעצמות החדשות, חולשת המדינות הקולוניאליות, עליית השמאל מבית, הכרה באפשרות של שימור ההשפעה ללא הטרחה של שלטון ישיר.
גורמים מעכבים: התיישבות לבנה.
עצם הענקת העצמאות הייתה אקט של המעצמות, אך ביצירת הנסיבות שהובילו למהלך זה שותפים גם האפריקאים, לפיכך אין הכרעה חד משמעית בשאלה האם העצמאות הוענקה או הושגה והתשובה היא ככל הנראה, קצת מזה וקצת מזה.
