בית הבובו: המערכה הראשונה – סיכום
המחזה "בית הבובות" כולל שלוש מערכות. במערכה הראשונה הפותחת כאקספוזיציה, פוגשים הצופים בעל ואישה, הורים לשלושה ילדים, המשוחחים על הוצאות הבית בשעות הבוקר של ערב חג המולד. הרושם הראשוני הוא ששוררים ביניהם יחסי אהבה הנראים בעיקר בשמות החיבה של הבעל אל אשתו נורה. מכיוון שהם עברו תקופה קשה מבחינה כלכלית וכעת הם מתחילים לנשום מעט בגלל מינויו של הבעל הלמר למנהל בנק, הוא נשמע לצופים כאדם זהיר ושקול בענייני כספים וחרד מפני הלוואות וחובות. הוא גם חסכן וקפדן הנוזף באשתו בעת הצורך. נורה אשתו, לעומתו, מצטיירת כאישה מפונקת, ילדותית, פזיזה ובזבזנית, היא מפזרת את כספה על הוצאות בית שוטפות ונדמה שכל עולמה מתבטא בכסף. כינויי החיבה של בעלה אליה מציגים אותה כאישה קטנה וקלת דעת ולא כל-כך חכמה הזקוקה כל הזמן להשגחה ולפיקוח שלו. לעומתה הלמר בעלה מוצג כאיש רציני, אחראי ובעל אוהב. על-פי תחילת המחזה ברורה החלוקה בתפקידים בין נורה להלמר: נורה אחראית על הבית וחינוך הילדים בעוד שבעלה הלמר מופקד על פרנסת הבית ועל מעקב אחר ההכנסות וההוצאות הכספיות של הבית. הלמר מצטייר גם כאדם שמרן ומכובד ושומר חוק. הוא רחוק מלשקף עמדות ליברליות. הוא מצפה שאשתו תשמע בקולו ושלא תמרה את פיו. בשלב מסוים דימויה של נורה מתעצב כאישה בעלת שיגעונות ומצבי-רוח. עד כאן ברור לצופים שמדובר במשפחה מאושרת אשר עלתה על דרך המלך עם מינויו של הבעל למנהל בנק. אבל איכשהו ישנה הרגשה שנורה מסתירה דבר כלשהו מבעלה הלמר. למשל אכילת עוגיות מקרוני שנאסרה עליה ע"י בעלה. לסיכום התמונה הראשונה נראה לנו שעל-פניו מדובר במערכת יחסים הרמונית ומאושרת.
תמונת חיי המשפחה נראית אחרת עם הופעתה של כריסטינה לינדה חברת ילדות של נורה, אשר התאלמנה ובאה לחפש עבודה בעיר בה מתגוררת נורה. בשיחה בין השתיים מתגלה שנורה לא בחלה בשום עבודה בתקופה הקשה שלהם. כריסטינה היא אישה מרירה המחפשת טעם ועתיד לחייה לאחר שנות נישואים בלא אהבה. לעומתה נורה נראית כאישה ברת מזל ומפונקת ולא עצמאית. מכיוון שבדברי כריסטינה עולה הרושם של זלזול בנורה שמעולם לא התאמצה ושהיא איננה מוכשרת לכלום, נגררת נורה שלא בטובתה להוכיח את ההיפך וכך היא מגלה את סודה המשנה לחלוטין את הדימוי השגוי והמעוות שלה שנוצר עד-כה. הסוד של נורה הוא שהיא לוותה את הכסף שמימן את שנת הריפוי של בעלה באיטליה ולא כמו שכולם סברו שאביה הוא אשר הלווה להם את הכסף. מתוך שיחה זו אנו למדים על הגאווה הגברית של הלמר שלא היה נותן לאשתו ללוות כסף גם אם היה מדובר בהצלת חייו. לכן היא לוותה את הסכום וכך הצילה את חייו, סוד אשר מעולם לא שתפה בו את בעלה. וכך כעת מתברר עד-כמה נורה הייתה אישה מסורה אשר הקריבה את חייה כדי לחסוך כסף על-מנת להחזיר את החובות במשך שנים רבות. תחושת הגאווה של נורה על שהסתדרה בכוחותיה באה לידי ביטוי במשפט שלה: "הרגשתי כמעט כמו גבר".
האקספוזיציה נמשכת כאשר לפתע מופיע עורך-דין בשם קרוגסטאד ומבקש לשוחח עם הלמר בעלה של נורה. מחדרו של הלמר יוצא הדוקטור ראנק וכך מתפתחת שיחה בין ד"ר ראנק, נורה וכריסטינה ממנה אפשר ללמוד דברים חשובים כגון שקרוגסטאד הוא טיפוס רקוב עד היסוד ושהוא עובד בבנק של הלמר. כשיוצא הלמר מחדרו משכנעת אותו נורה לקבל את כריסטינה כעובדת בבנק.
אחת התמונות החשובות במערכה הראשונה מראה את נורה משחקת ומשתעשעת עם שלושת בניה. זוהי תמונה המחזקת את הדימוי החיובי של נורה כאם מסורה ואוהבת את ילדיה המהווים עבורה את האוצר החשוב והיקר ביותר שלה. לצופים נראה שמשמעות חייה של נורה מצויה בשלושת ילדיה. תמונה משפחתית זו משתבשת עם הופעתו השנייה של עורך-הדין קרוגסטאד בבית נורה בערב חג המולד. בניגוד לרושם החיובי של נורה, מוצג דימוי שלילי ביותר של קרוגסטאד כמנוול וכמושחת שבזמנו הואשם בפלילים. נורה מופתעת ונפחדת ממפגש זה וסבורה שהוא חזר כדי לתבוע ממנה את החוב האחרון שלה. הצופים מופתעים לגלות שקרוגסטאד הוא האדם אשר הלווה בזמנו לנורה, ללא ידיעת בעלה, את הכסף שאפשר את מימון הנסיעה והריפוי של הלמר באיטליה. למעשה קרוגסטאד בא לבקש מנורה שתשתדל אצל בעלה למענו, כלומר, שיחזור בו מפני החלטתו לפטר אותו מהבנק. כעת מתבררת כל התמונה לצופים: הלמר פיטר את קרוגסטאד ובמקומו הוא מינה את כריסטינה לינדה. כעת קרוגסטאד מבקש מנורה לסייע בידו לשנות את רוע הגזרה וכשהיא מסרבת, הוא מאיים להפיץ ברבים לא רק את סוד ההלוואה, אלא, גם את זיוף חתימת אביה על שטר הערבות שדרש בזמנו קרוגסטאד.
המערכה הראשונה מסתיימת במפגש של נורה ובעלה הלמר המזהיר את אשתו מפני כל ניסיון להשתדל למען קרוגסטאד שהוא בעיניו אדם שלילי, מושחת ולא מוסרי, אדם אשר זייף חתימות ואשר השפעתו על חיי המשפחה והחברה היא הרסנית. בגלל תכונות אלו הוא פיטר אותו. עם זאת מתגלה כעת הקונפליקט של נורה אשר הוביל אותה לבצע את המשגה שלה. מצד אחד היא הייתה חייבת להשיג את הכסף ללא ידיעת בעלה כדי לממן את ריפויו ומצד שני היא לא לוותה את הכסף מאביה שהיה חולה כדי לחסוך ממנו את הידיעה על מחלת בעלה. כך נורה נאלצה ללוות את הכסף ממקורות מפוקפקים ולזייף את החתימה, דברים שהסתירה כמובן מבעלה, אשר תמיד חרד מפני מעשים אלו. לסיכום המערכה הראשונה ניתן לומר שגורלה של נורה נתון כעת בידי אדם שלישי, מושחת וסחטן.
