דוגמה היא מערכת האמונות הנוצריות, המחייבות את האנשים השייכים לכנסייה הקתולית. היא נתפסת כאמת מוחלטת, והציות לה חובה.קיימים שלושה סוגים עיקריים של דוגמה:
# טבעו הכפול של ישוע– ישוע הוא ישות כפולה, גם אנושי וגם אלוהי. במהות הראשונית הוא בן אלוהים, משהו רוחני ושמימי. אלוהים האב הוא אל טוב ורצונו לעשות חסד עם האנושות החוטאת ולכפר על החטא הקדמון של אדם וחווה. רעיון ההקרבה של הבן הוא אשר יחזיר עטרה ליושנה. אלוהים צריך להפוך את ישוע לישות אנושית כדי שיוכל למות, שהרי דבר אלוהי אינו יכול למות. ישוע התממש בבשר והפך לחיות את חייו הארציים: נולד, הוטבל, הסתובב ולבסוף נצלב למען חטאי האנושות. ניתן לראות זאת באומנות. פעם ישוע נראה כאל ופעם אחרת כבנאדם.
# תורת החטא, החסד והישועה- בסיפור הנוצרי ישוע נולד, חי, סבל ומת כדי לפתוח עבור האנושות החוטאת פתח לישועה. האדם הראשון והאישה הפרו את הצו האלוהי שלא לאכול מעץ הדעת, ועל כן הם נענשו וגורשו מגן עדן. החטא שלהם הוא החטא הקדמון. חטא זה, לא מסתכם בהם, אלא הוא רובץ על כל האנושות ועל כל בני האדם מהרגע בו הם נולדים. בשלב מסוים, החל אלוהים לרחם על האנושות, ואז הוא שלח להם את בנו ישוע המשיח, כדי שיוולד כאדם, יחייה כאדם, יסבול, ימות, ובמותו יכפר על חטאי האנושות, ויפתח עבורה את הדרך לגאולה. הצליבה של ישוע כשלמרגלותיו הגולגולת של האדם הראשון, ממחישה את הרעיון של ישוע כמציל האנושות.
# הסקרמנטים-כיצד נעשה הקשר בין החסד ובין האדם?
הכנסיה מחזיקה בידה את הסקרמנטים, שהם הצינורות שבהם מועבר החסד מהכל למאמינים. הכנסיה מתווכת בין האדם לאלוהים בדרך לישועה.
- הטבילה- רוח הקודש שורה על האדם בעת שהוא טובל במים קדושים, בנוכחות כהן, בתיווך הכנסיה, וכך הוא מתאחד עם ישוע.
- הקורבן- בטקס האוכריסטיה, שוב עובר חסד קורבנו המכפר של ישוע אל המאמין. הטקס יכול להיערך רק בכנסיה ובתיווכו של הכהן (לחם הקודש ובציעתו).
# בית הטבילה- על כיפתו תהיה בד"כ מצויירת טבילתו של ישוע. או את הטבילה המקורית במימי הירדן, בית הטבילה עצמו, ותהליך הטבילה.
עיטורים של מלאכים לבנים, מוטיב היונה הלבנה (אלוהים), יוחנן המטביל.
