ההגדרה הפשוטה ביותר של תקשורת בין-אישית היא חילופי מידע בין שני אנשים או יותר. תקשורת בין-אישית היא גם תחום מחקר המבקש להבין כיצד בני אדם משתמשים ברמזים מילוליים ולא מילוליים כדי להשיג מספר יעדים אישיים ויחסיים.
מחקר תקשורת בין-אישית עוסק בשש קטגוריות חקירה לפחות: 1) כיצד בני האדם מתאימים ומתאימים את התקשורת המילולית שלהם ואת התקשורת הלא מילולית במהלך תקשורת פנים אל פנים ; 2) כיצד מייצרים מסרים; 3) כיצד חוסר הוודאות משפיע על התנהגות ואסטרטגיות ניהול מידע; 4) תקשורת מטעה ; 5) דיאלקטיקה יחסית ; ו 6) אינטראקציות חברתיות המתווכות על ידי טכנולוגיה. כל אחד מהתחומים האלו ניגש אל הנושא של תקשורת בין-אישית מזווית אחרת.
מספר גדול של חוקרים תיארו את עבודתם כמחקר על תקשורת בין אישית. יש מגוון ניכר בהגדרת תחום לימוד זה מבחינה רעיונית ומעשית. חוקרים בתקשורת בין אישית מגיעים מפרדיגמות מחקר שונות ומסורות תיאורטיות, ומוסיפים למורכבות התחום. תקשורת בין אישית מוגדרת לעיתים קרובות כתקשורת המתרחשת בין אנשים שתלויים זה בזה ויש להם ידע כלשהו זה בזה: למשל תקשורת בין בן לאביו, מעביד ועובד, שתי אחיות, א מורה ותלמיד, זוג אוהבים, שני חברים, וכן הלאה. למרות שהתקשורת הבין אישית היא לרוב בין זוגות של אנשים, ניתן גם להרחיב אותה כך שתכלול קבוצות אינטימיות קטנות כמו המשפחה. תקשורת בין אישית יכולה להתקיים בהגדרות פנים אל פנים, כמו גם באמצעות פלטפורמות כמו מדיה חברתית. חקר התקשורת הבין אישית עוסק במגוון אלמנטים ומשתמש הן בשיטות מדעיות כמותיות / חברתיות והן בשיטות איכותיות. יש עניין גובר בפרספקטיבות ביולוגיות ופיזיולוגיות על תקשורת בין אישית. חלק מהמושגים שנחקרו בתחום של תקשורת בין-אישית הם אישיות, מבני ידע ואינטראקציה חברתית, שפה, אותות לא מילוליים, חוויה וביטוי רגשי, תקשורת תומכת, רשתות חברתיות וחיי מערכות יחסים, השפעה, סכסוך, תקשורת בתיווך מחשב, כישורים בינאישיים, תקשורת בין אישית במקום העבודה, נקודות מבט בין-תרבותיות על תקשורת בין-אישית, הסלמה והסלמה של מערכות יחסים רומנטיות או אפלטוניות, תקשורת בין-אישית ובריאות, יחסים משפחתיים ותקשורת לאורך כל החיים.
תחומי ידע כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, תקשורת ועוד שמים דגש גדול תפקידה של תקשורת בין אישית בתיווך קשרים בין בני אדם וכינון סיטואציות חברתיות שונות.
