המאה הקצרה החלה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב – 1914 והסתימה בהתמוטטות ברית המועצות ב- 1991. שנים אלו ישפיעו רבות על השנים שיבואו. בראשית שנות ה – 90 באה לקיצה תקופה מסוימת והחלה חדשה.
מלחמת העולם הראשונה ציינה התמוטטות התרבות המערבית של המאה ה-19. תרבות קפיטליסטית על פי המשטר הכלכלי ליברלי, על פי המבנה החוקתי בורגני, על פי הדימוי של הגמוניית מעמדות המתפארת בקידום המדע, הידע, החינוך ברמה מוסרית וחומרית, משוכנעת שאירופה היא מקום לידתן של מהפכות מדע, אומנות ,פוליטיקה ותעשיה. שהכלכלה שלה חדרה לכל מקום ושחייליה כבשו את רוב העולם. שאוכלוסייתה גדולה והפוליטיקה שלה מהווה את פוליטיקת העולם כולו. בהמשך אירופה טולטלה בין 2 מלחמות עולם ולאחריהן 2 גלים של מרידות ומהפכות עולמיות שהביאו לשלטון משטר, אימפריות קולוניות גדולות, אימפריאליזם מודרני.
העולם סבל ממשבר עולמי כלכלי וכתוצאה מכך נעלמו מוסדות הדמוקרטיה הליברלית בין 1917-1942, פרט לשולי אירופה , אמריקה הצפונית ואוסטרליה.
הברית בין הקפיטליזם לקומוניזם השיגה את הניצחון על גרמניה. זהו הרגע המכריע במאה ה – 20. הקומוניזם שעלה במהפכת אוקטובר לשלטון במטרה למגר את הקפיטליזם , חבר לקפיטליזם במטרה למגר את הפשיזם. הפשיזם הליברלי שרד בקושי רב אתגר משולש : משבר כלכלי, פשיזם, מלחמה.
במבט לאחור לולא קריסת החברה הבורגנית של המאה ה – 19 לא הייתה מהפכת אוקטובר, לא הייתה ברית המועצות ולא הייתה חלופה גלובלית ריאליסטית לכלכלה הקפיטליסטית. ניתן לומר שהקומוניזם שהחברה הקפיטליסטית כה פחדה ממנו ייצב את המבנה הפוליטי שלה.
בשנות ה -90 התברר שהמשבר העולמי הוא לא רק מבחינה כלכלית אלא גם פוליטית . נשארו אזורים של אי ודאות פוליטית, אי יציבות ,תוהו ובוהו ומלחמות אזרחים. התגלה חוסר יציבות גם במשטרים הפנימיים המתח והערעור של הכלכלה ערער גם את הפוליטיקה של הדמוקרטיה הליברלית אשר תפקדה היטב גם במדינות קפיטליסטיות מפותחות מאז מלחמת העולם השנייה . העתיד הפוליטי היה מעורער והמשבר שפרץ בסוף המאה הקצרה היה גלוי וברור.
המשבר היה חברתי מוסרי שביטא את התהפוכות בחיי האדם משנות ה – 50 משבר של אמונות והנחות יסוד שעליהן הושתתה החברה המודרנית מראשית המאה ה – 18 . ניצחון ההנחות הרציונאליות וההומניסטיות שהיו משותפות לקפיטליזם הליברלי ולקומוניזם אשר אפיין את הברית שלהן נגד הפשיזם. המשבר המוסרי היה גם משבר של המבנים ההיסטוריים של יחסי אנוש , לא נותרה דרך להגדרת קבוצה מלבד הגדרה של מי שאינו נכלל בקבוצה.
– כיצד מצטייר העולם של שנות ה – 90 בהשוואה ל 1914?
פי שלוש באוכלוסיית העולם, מרבית האנשים גבוהים יותר ,ושמנים יותר ,תזונה טובה, תוחלת חיים ארוכה יותר ,העולם עשיר יותר, יוצר יותר מוצרים ושירותים, חוסר השוויון גבר לקראת סוף המאה, החברה משכילה יותר ,יש הרבה טכנולוגיה מהפכנית מה שחיסל את יתרונות העיר על הכפר.
אם כן מדוע החברה מתייחסת למאה בתחושות אי נוחות? העתיד נראה לאנשים חסר ביטחון ואין תחושה של סיפוק. זו הייתה המאה הרצחנית ביותר, תוך אסונות אנושיים , גלי רעב, מלחמות, רצח עם, הלחימה לא בוצעה באופן מסודר של הכרזת מלחמה והסכמי שלום בסופה וכללה מוות לא רק של לוחמים אלא גם אזרחים חפים מפשע.
– שינויים במאה זו:
העולם במאה הזו חדל להיות אירו-צנרטי. , אירופה כבר לא במרכז, אוכלוסייתה הצתמצמה, התעשיות שהיו פעם במרכז אירופה נמצאות כבר במקומות אחרים, המעצמות האירופאיות הגדולות נעלמו כמו ברית המועצות.
מהמאה ה -14 כדור הארץ הפך ליחידה כלכלנית אחת, העולם הפך ל"כפר גלובלי" הייתה האצה בקצב התקשורת והתעבורה.
התפוררות הדפוסים הישנים של יחסים חברתיים בין בני אדם וניתוק החוליות המקשרות בין הדורות – עבר והווה. האנשים אינם מחוברים ושקועים בעצמם ורווחם.
על סף האלף
ארצות הברית שמרה על מעמדה בעולם מ 1914 עד היום. רוסיה ירדה מכוחה לימי המאה ה – 17 בריטניה וצרפת ירדו לרמת המעצמות אזוריות. גרמניה ויפן היו מעצמות כלכליות גדולות אך לא גיבו את המשאבים הכלכליים שלהם . המאה באה אל קיצה בתוהו ובוהו גלובלי מעורפל. זו הייתה מאה של מלחמות דת. יתכן כי הויכוח בין הקפיטליזם לסוציאליזם יראה מיותר בעתיד כמו ויכוחי הדת בין הקתולים לפרוטסטנטים במאות ה 16-17 נראו מיותרים במאות ה -18-19.
ככל שהזמן עבר הדת תפסה מקום חשוב פחות בחיי האדם. התרבות המערבית שברה את הסדר החברתי.
ישנן 2 בעיות מכריעות לעתיד הקרוב : 1. פיצוץ אוכלוסין 2. בעיות אקולוגיות.
מבחינה כלכלית הפער בין עשירי העולם לעניי העולם עלול להעמיק.
העשורים הראשונים של המלחמה הקרה
התמוטטות הגוש הסובייטי ואיחוד גרמניה
עידן הקיצוניות – המאה ה – 20 הקצרה/ אריק הובסבאום
