למידה יעילה
מעבר להבנה של חוקי הלמידה לסוגיה השונים ניצבת הבעיה התכליתית והמעשית העומדת בפני כל תלמיד: כיצד ללמוד באופן יעיל יותר? מה כדאי ללומד ולמורה לעשות כדי שהחומר הנלמד ייקלט ביתר קלות וייזכר לאורך זמן? מחקרים הצביעו על 2 תנאים ללמידה יעילה:
גורמי כוננות: הכוללים הנעה, חיזוק, מערך וקשב.
גורמים תוך חומריים: אלו אותם גורמים אסוציאטיביים המאפשרים תמרון בכל חומר לימוד, כגון מספר הגירויים, מספר התגובות ומשמעות האסוציאציות.
חזרה פעילה ובחינה עצמית:
האם יש תועלת בשינון נוסף של חומר שנלמד היטב ? בכדי לבדוק שאלה זו, ניתן להשוות למידת חומר מסויים עד לקריטריון של חזרה שלמה אחת ללא טעויות ללמידת חומר אחר בעל אותה דרגת קושי שנעשתה לקריטריון של שתי חזרות רצופות ללא טעות. לגבי זכירה מיידית אין הבדל בין זכירה שלמה אחת לבין למידת יתר: מיד בתום הלמידה מסוגלים לחזור על השיעור ללא שגיאות. אולם יש בהבדל בין שתי השיטות מבחינת הזכירה לאורך זמן: בלמידה של שתי חזרות רצופות יש שכחה של 50% בתום שעה מזמן הלימוד ואילו בלמידת יתר הזכירה היא לאורך זמן. כאשר לומדים חומר שנלמד בפעם השנייה, נזדקק לשם כך לפחות זמן. יש להוסיף כי אין חוק זה פועל בלא גבול, ואם חזרה נוספת או שתיים על חומר הלימוד משפרים את זכירתו, הרי שחזרות רבות נוספות הופכות את התהליך לדקלום אוטומטי אשר אין בו תועלת עוד. אופן החזרה על חומר נלמד נמנה אף הוא עם התנאים הקובעים את יעילותה של הלמידה. כפי שנוכחו התלמידים וכך גם בממצאי מחקרים החזרה העצמית הפעילה על חומר הלימוד יעילה יותר. החזרה הפעילה הופכת את הלמידה מהירה יותר ואת השכחה איטית יותר. ליעילות החזרה יש שני הסברים עיקריים:
- בחזרה פעילה מתבצע תהליך של מעורבות אישית: באמצעות החזרה הפעילה בודק הלומד את עצמו, מתרשם מידית מהישגיו ואלה משמשים חיזוק בעבורו וכך משתפר המשך תהליך הלמידה.
- חזרה פעילה חוסכת זמן: לאחר כל קריאה מגלה הבדיקה המידית כי חלקים מסוימים מן החומר כבר נלמדו ונזכרו וכך נחסכת חזרה נוספת על אותו החומר.
אותם הגורמים הקובעים יעילות חזרה פעילה לעומת חזרה סבירה הם אף הגורמים הקובעים כי הדרך היעילה ביותר לחזור על חומר – אף חדש, היא הבחינה העצמית הפעילה. בשיטה זו שואל הלומד את עצמו שאלות רלוונטיות, מנסה להשיב עליהן בעצמו ולאחר מכן מחפש את התשובות עליהן בחומר הלימוד. בשיטת הבחינה הפעילה אין זה חשוב אם התשובות שהתלמיד משיב על שאלותיו מתגלות לבסוף כתשובות שאינן נכונות. מה שחשוב הוא שהלומד מפעיל מערכת של חשיבה המגייסת את מיטב ידיעותיו והגיונו לשם כך ואל מערכת פעילה זו הוא קושר אח"כ את הידע שהפיק מתוך אישור השערותיו או סתירתן. בשיטה זו קיימת מעורבות אישית רבה ולפיכך קיימת הרגשת סיפוק וחיסכון רב בזמן. למרות ההבהרה בדבר חשיבות החזרה על לימוד, עדיין ניתן לשאול מהי הדרך היעילה ביותר לארגון הלמידה ? מה עדיף, למידה מרוכזת או חלקית ? כפי שצויין, למידה יעילה היא זו אשר אינה דחוסה בזמן קצר. יעילותה של הלמידה המחולקת היא בכך שהלמידה לקראת המבחן היא למידה חוזרת של החומר שנלמד במשך כל הסמסטר ויש בה את כל היתרונות של למידה חוזרת, חסכון בזמן והסיכוי שהחומר ייזכר למשך זמן ממושך יותר, עקב החזרה הנוספת.
משמעות החומר תורמת אף היא ליעילות למידתו. למידה מתוך הבנה קלה יותר מאשר למידה של שינון מכאני. בכדי לסייע ללמוד ולהקנות משמעות לחומר הנלמד ולהקל על זכירתו של הלומד, קיימת מספר שיטות להקניית משמעות:
- חלוקה ליחידות: בשיטה זו מחלקים את החומר ליחידות קטנות ולכל אחת מצמידים משמעות אסוציאטיבית. באותה שיטה ניתן גם לחרוז את החומר לחרוזים, לצרף לו מנגינות וכו'.
- שיטה נוספת היא שיטת התיווך: בין הגירוי חסר המשמעות לבין התגובה ניתן להכניס גורם מתווך משמעותי שיקל על הלמידה. גורם מתווך נוכל למצוא גם בשטח החזותי. למשל: למידת מלים בשפה זרה בצירוף משמעויותיהן עשויה להיות יעילה יותר אם בין המילה לבין תרגומה יופיע ציור המסמל את משמעותה. בנוסך, כל תלמיד יכול למצוא שיטות אחרות המתאימות לו. הכלל הוא שלמידה משמעותית עדיפה על למידה מכנית – הן במדד של למידה והן של זכירה. יש לשאוף ללימוד חומר משמעותי, ואם החומר אינו משמעותי יש להוסיף לו משמעות. זכירתו של חומר לימוד קשורה, לפי הגשטלט, גם במבנה: זיכרון פועל בדומה לתפיסה: האורגניזם קולט את השלם. המסקנה מכך שכדי לזכור חומר רצוי לסדרו בצורה כזאת שלא יוותרו פרטים שאינם כלולים בסכמה המרכזית. החומר המלוכד והקשור באותו גרעין, ילמד ויזכר טוב מאוסף של יחידות לימוד נפרדות.
חזרה אל: למידה \ פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
