לפניכם ניתוח דמויותיהם של מיכאל וטוני הרטמן בסיפור "פנים אחרות" מאת ש"י עגנון. כאן תוכלו למצוא תקציר של "פנים אחרות" וכן סיכום וניתוח של הסיפור.
דמותו של מיכאל הרטמן
מיכאל הרטמן הוא הדמות המרכזית בסיפור "פנים אחרות" מבחינת התפתחותו הפנימית והמפנה שחל בנפשו, מפנה המתבטא במעבר מביקורת הזולת לביקורת עצמית. הרטמן בהתחלה היה אנוכי ולא הבין את מקום האהבה בנישואין. על אנוכיותו הוא מתוודה במעשה התלולית :"כל אותה שעה כשעמדתי על התלולית לא הרהרתי אלא על עצמי, כאילו יחידי אני בעולם כאילו אין לי שתי בנות, כאילו אין לי אשה".
הרטמן לא מבין את ערכה ומקומה של האהבה בנישואין- האהבה היא היסוד החשוב בחיי המשפחה. הרטמן מודה בכך:" נישואין שאין עמהם אהבה אינן נישואין"…
הוא סוחר במקצועו ונהג לשים גבולות בין העסקים לבין הבית- האשה והילדים. הוא היה סבור שזוהי הדרך הטובה ביותר להגן על הבית מפני טרדות העולם שבחוץ, ולכן הוא גם לא משתף את אשתו- לה יש תפקידים אחרים. על ידי כך הוא בעצם מרחיק אותה מעצמו ומבעיותיו ונוצר ריחוק שקשה לגשר עליו. הרטמן עבד קשה והרוויח את הונו במו ידיו כלומר הגשים חלום, אך גם במו ידיו הרס אותו. גישתו של חשבון מפוכח טובה אולי לעסקים אך לא לנישואין. הוא רואה בנישואין עיסקה. הוא תובע מהנישואין אהבה תמורת פרנסה ובטחון כלכלי- אלו ערכים שונים ואינם בני חליפין ומכאן בעצם שורת הכשלונות בנישואיו.
הרטמן מצליח בעסקים ובמסחר. בבית הוא רואה את הדברים בצורה מעוותת ומסולפת, מזניח את אשתו, מקנא לה מאד אך גם מזלזל בה כאדם. הוא רואה את טוני דרך עיון בספרים שלה ורואה אהבהבים ושמלות, לא דברים המבוססים על דמותה ומתוכם הוא מסיק מסקנות לא נכונות בצורה שיטחית.
לקראת הסוף- מעשה התלולית והחלום על שכירת הדירה- מסבירים את המפנה שחל בדמותו. לפני הגט כיסה תבלול את עינו ואילו עתה נתבהרה ראייתו וצח לו מימד חדש- ביקורת עצמית. הוא מסתכל עכשיו על הזולת תוך הבנה וסליחה, הוא מבין שהיא היתה זקוקה לו מאד והוא מגיע אל הפיוס ומבין את הטעויות שהיו לו בעבר.
דמותה של טוני
טוני מופיעה בתחילה כדמות פאסיבית חלשה, מייחלת לתשומת ליבו של בעלה. בעצם זוהי חולשה מדומה. טוני היא בעצם אשה אוהבת שביכולתה להעניק לו חום ולהשפיע עליו. היא מסתכלת עליו ומבינה מה הוא מרגיש. היא לא חושבת על הגט אלא על האדם עצמו.טוני היא דמות המעוררת שאלות ותהיות. לא ברור אם היא באמת דמות פאסיבית, נגררת או שמא גם היא מהרהרת על ביטולו של הגט כמו מיכאל.היא ממעטת לדבר ותגובותיה לעיתים נראות תמוהות. היא נגררת אחריו מתוך עייפות אבל ברגעים של הכרעה, תגובותיה שקולות וזהירות היא מרגישה רגשות אשמה כלפיו כאילו היא לא עזרה לו. אין בה טינה או כעס כלפיו. בהמשך היא נהפכת לחזקה ומעניקה לו בטחון עצמי והוא דווקא זה שזקוק לה ולבטחון שלה ("מובטחת אני בך מיכאל שתמצא עצה הוגנת") כלומר חל היפוך בתפקידיהם. היא הופכת לחזקה ושולטת. בעבר הוא זה שהוביל את הנישואין לגירושין. היא אהבה את בעלה וניסתה לשמור על בית שלם ואוהב, והיא זו שמנסה להוביל את הפיוס על ידי העידוד שהיא מעניקה לו.
דמותה נשארת חידתית מעט ומעוררת שאלות והיא מתאימה מאד להגדרה של הדמות המישנית בסיפור הקצר.
