Media in ancient empires / Harold Innis
תוך כדי השינוי השלטוני שעברה מצרים, ממונרכיה לשלטון דמוי דמוקרטיה, היה מעבר מן האבן כאמצעי תקשורת אל הפפירוס. הכתיבה באבן הייתה סימטרית וישרה בעוד שהכתיבה בפפירוס הייתה מעוגלת, רכה ורציפה והתאפשרה בזכות חופשיותה של היד עם הפפירוס. הפפירוס היה קל יותר מהאבן ולכן ניתן היה לשאת ולהעביר אותו למרחקים גדולים. הוא הופק מצמח הגומה הנפוץ ליד הנילוס. שכבות של עלים המונחות זו על זו בצורת שתי וערב מתחברות האחת לשנייה לכדי "גיליון נייר" על ידי הנחתת אבן גדולה על השכבות. חסרונו של הפפירוס מצוי בהתכלות שלו. התוכן הנכתב עליו לא נשמר לאורך זמן. מעבר לפפירוס מציין גם מעבר לכתב סמלים מרצף תמונות.
הכתיבה נאסרה, עד המצאת הפפירוס, על עובדי מדינה, קוסמים ואנשי דת או שולחיהם. אך הדרישה למידע החלה להתרחב וכך גם דרישת השלטון לידע. על כן הוגדרו אנשים שתפקידם היה לכתוב את המידע ואת הוראותיו של המלך אל העם. הכתב מאומץ על ידי מוסדות השלטון והופך את מנגנוני הבירוקרטיה ליעילים ומקיפים הרבה יותר (זוהי מערכת של סיבה ותוצאה: אולי הפפירוס שיפר את הבירוקרטיה ואולי צורכי הבירוקרטיה הם שזירזו את המעבר לפפירוס). מופעל צבא של סופרים ("ארגון הסופרים") שניהלו את כל ענייני ההכנסות, שכר הדירה והמיסים של האיכרים. כמות האנשים שעבדו בעבודה זו הלכה וגדלה וכך גם חשיבותם בחברה שכן עבודה זו נחשבה ליוקרתית. הכותבים מקבלים מגוון פריבילגיות כמו הקלות במס וזוכים, כאמור, למעמד מכובד וקרבה למעמד השליט. במילים אחרות, מי שידע לכתוב (וגם לקרוא) היה בעל כוח.
התפשטות הכתיבה לאחר המהפכה הדמוקרטית הובילה להתפתחות מואצת של דתות חדשות. עקב הקלות בכתיבה על הפפירוס מתחיל הכתב להציג גם תכנים חילוניים ולא רק דתיים כמו באבן. השימוש הנרחב בכתב מאז התחלת השימוש בפפירוס העלה את הידע בכל נושא המאגיות והכשפים. אלים וקוסמים היו משתפים פעולה בטקסי הפולחן והספרות המאגית אפשרה תיעוד ושימור של מסורת האלים. שליטת המלך באלים רבים גרמה לאדיקותו ויצרה גל גואה של אמונה.
השפעה נוספת של הפפירוס היא התפתחות המדע, המתמטיקה והריפוי. השינויים בעצמאות הכתב (המעבר מאבן לפפירוס) כמו גם שינוי המבנה המדיני והדתי הביא למתיחות במצרים. התפתחותם של אמצעי לחימה הביאו לכדי פלישה של מדינות אל תוך מצרים שבסופו של דבר לא צלחה והמצרים חזרו לשלטון עצמי.
החל סדר וארגון חברתי שהתאפיין בהקמתם של בתי דין. תיעוד ומיסוד של חוקים התאפשר עכשיו וכך הם לכתוב אותם ולשפוט אנשים על פי חוק כתוב. כמו כן, גם מתפתח המשחק ונוצרים שווקים.
לפני המעבר לכתיבה "חופשית" בפפירוס נעשה שימוש בחימר (בעיקר באשור). על לוחות דקים של חימר נצרב התוכן במקלות חדים (יתדות) ולרוב השתמשו בו לטבלאות וחישובים. כיוון שהחומר התייבש במהרה היה צורך בכתיבה מהירה ומדויקת. בכדי לשמור את התוכן הצרוב על גבי הלוחות היה צורך לאפות אותן באש. חסרונותיו של החימר היה משקלו הכבד והיותו לא יציב במיוחד ורגיש לטלטולים (דבר שהקשה על העברתו ממקום למקום). החימר מייצג באופן ברור את המעבר מציורים לכתב של ממש. גם אם הכתב היה עדיין מורכב מציורים וסמלים, הרי שהחימר הפך אותו לנוח ונגיש יותר והחל את המהפכה מבחינה תפיסתית שלא צריך לעבוד קשה כדי ליצור סימן או צורה על מנת להבין את המשמעות. השימוש בכתב חימר השפיע על התפתחות תרבות ומדעים, קידום מעמד הכוהנים ויצירת אפשרויות לחינוך.
ניתן לראות אם כן כי הצורך בכתב הגיע באותה התקופה לשני מקומות שונים והתפתח בצורה שונה מבחינה טכנית אך ענה כמעט על אותם צרכים. התפתחות הכתב הביאה לשינוים במבנה השלטוני, בתפיסות הצבאיות והרוחניות ולהלך רוח שונה בקרב האוכלוסייה. כמו כן היא גם יצרה מעמדות שונים בחברה ואפשרה ביזור סמכויות. האפשרות לתקשר ולהתפתח הופכה חברה לנאורה יותר.
איניס:
לשם לב למיקוד של איניס בממדי המרחב והזמן -ההפצה של ידע על פני מרחב וזמן בעזרת כלי תקשורת נייד או נייח. הטיה של זמן או מרחב משמעותה היא הבנה של מנין נובע הכוח של המדיום – מכושר עמידותו לאורך זמן או יכולת הפצתו על פני מרחב
מה הקושי של שימוש בכל מדיום (כמו הפפירוס מול לוח האבן)? תשובה: פפירוס – נדרש צמח מיוחד (פפירוס) שגדל על גדות הנילוס, העיבוד של הנייר הוא ארוך ומורכב (שתי וערב, ייבוש, השטחה), חשש משריפה.
לוח האבן – כבד, מסורבל, כתיבה לא חופשית, קשה לשימוש, אינו נייד.
חימר – דורש מקור מים או לחות זמינים, רגיש לטלטולים ולרטיבות, אינו נייד.
לסיכום – לכל מדיום יתרונות וחסרונות בהיבט השימוש והשימור, במאמר מוצג הפפירוס כעדיף והנוח מכולם באותה תקופה. הסדר – אבן, חימר, פפירוס.
כיצד התפתחות הכתב ערערה את מונופול הידע של השלטון? במעבר משלטון מלוכני לדמוקרטיה, התעורר צורך בהעברת מידע, חוזים, ומסמכים כתובים בין האנשים. המדיה השונים אפשרו התפתחות של כתב (מתבנית ועד כתב יד חופשי). מי שהשתמשו בכתב היו הקוסמים ואנשי הדת (בעזרתם של כותבים מקצועיים). התפשטות הידע בנושאים המאגיים ייחסו למכשפים עליונות ועניין בציבור ומונופול הידע של השלטון התערער במקביל. אנשים למדו לכתוב ולהעלות את העניינים הציבוריים על פפירוס וכך צצו דתות חדשות, תיאורים מופלגים על המלך והדת והערצה לבעלי הידע והכתיבה.
מה קרה לתרבות האוראלית בעקבות התפתחות הכתב? התרבות האוראלית לא הושפעה (עפ"י המאמר) באופן ישיר. השפה התפתחה, ההערצה למילה הנאמרת עמדה מול ההערצה למילה הכתובה. היה שימוש בכתב ובציורים בידי המלך והדת בשילוב עם תרבות אוראלית שהעצימה את ההשפעה על הציבור. התרבות האוראלית לא התבטלה, אך כבר לא נשארה מקור מידע מרכזי ויחיד. חשיבות הכתוב ומהימנותו עלו על הנאמר..
כיצד הטכנולוגיה השפיעה על הספרות,החקיקה,אומנות הנאום,מעמדו של הפרט?
ספרות – קלה יותר וחופשית. תחומים רבים נפתחו לציבור כמו ספרות, מתמטיקה, מחקר תרופתי ומסחר.
חקיקה – הכתיבה הפכה לתיעוד דינים ומשפטים. הדת פעלה לשימור ואכיפה של הדין באמצעות הכתב ושימורו. פסקי דין הפכו לחוקי מדינה בזכות הכתב.
אומנות הנאום – העיר שומר למשל, השתמשה בכתב כדי לספר סיפורים ולנאום בפני האנשים בגדולתו של פרעה. הנאמר מהכתוב קיבל תוקף ומשמעות מיוחדת.
מעמד הפרט – לכותב ולקורא יש כוח ומעמד, תרבות וחינוך מתפתחים. איזורים בהם השפה מפותחת נחשבים מתורבתים יותר. ביזור סמכויות בחברה ותקשורת בין הגורמים משפרת את מעמד הפרט.
האם היתה זו הטכנולוגיה ששינתה את פני החברה או שמא היתה עוד נדבך בגורם לשינויים בתחומים אלו?
הטכנולוגיה לבד לא שינתה את החברה. שינויים מדיניים (כיבושים, ריבונות), שלטוניים (מעבר ממלוכנות לדמוקרטיה) ואינטרסים דתיים השפיעו לא פחות על מצב החברה.
