מסורת ההשפעות החזקות בתקשורת המונים

מסורת השפעות בלתי-מוגבלות (חזקות מוקדמות): אסכולה בתוך המחקר על השפעות תקשורת ההמונים. לפי התיאוריה, האדם העירוני בודד, ולכן יש לו תלות באמצעי התקשורת, והיא למעשה מחליפה את היחסים הבין אישיים. בנוסף, האקלים החברתי פוליטי ששרר בין שתי מלחמות העום, גרם לגיבוש התפיסה כי אמצעי התקשורת הם כל יכולים, כמשפיעים על דעת הקהל בצורה מהירה וברורה ללא כל יכולת של הנמען לחוות דעה אחרת. קהל התקשורת בה נתפס כאחיד וסביל- אינו משפיע כלל על המסר אלא רק מושפע ממנו. התקשורת מוגדרת כאומניפוטנטית. לדוגמא: תסכית רדיו בשם "הפלישה ממארס" שגרם למספר רב של תושבים בארה"ב להאמין כי סוף העולם מגיע ולהיכנס לפאניקה.

המזרק התת עורי/ מחט תת עורית/קליע הקסם: מושג שנטבע על ידי לאסוול במודל הליניארי שלו. משוייך גם למסורת ההשפעות החזקות של התקשורת. התקשורת משולה למחט תת עורית המחדירה את מסריה ללא סינון ישירות למוחו של הפרט. הנמען נתפס כפאסיבי חסר אונים וחשוף לחלוטין לתוכן ש"מזריקה" לו התקשורת. אלו הם יחסים חד סטריים ובלתי מאוזנים בין אמצעי התקשורת החזקים ומי שעומד מאחוריהם לבין ציבור הנמענים.

חברת ההמונים: מושג בסיס למסורת ההשפעות החזקות בחקר השפעות תקשורת ההמונים. החברה המודרנית היא חברת המונים שנוצרה בשל התיעוש, עיור, בירוקרטיזציה וכן חילון צנטרליזציה, השכלה, ודמוקרטיזציה. על כן נחלשו מנגנוני התיווך המסורתיים ואין אנו מסתמכים היום על תקשורת הבינאישית כבעבר. תיאוריית חברת ההמונים רואה את החברה כמקבץ של פרטים מבודדים נטולי קשרים ביו אישיים, דבר המכשיר את הקרקע לפעולת המחט התת עורית, שכן לפי התיאוריה, האדם הוא בודד וחסר אונים מול התקשורת.

מחקר הפלישה ממארס: משוייך למסורת ההשפעות החזקות של התקשורת(כספי). המחקר התקיים בשנת 1940 ובחן את התהליכים החברתיים של היווצרות הבהלה ההמונית עקב השידור בליל כל הקדושים של פלישת יצורים ממארס לארצות הברית בדרכם להשמיד את הציוויליזציה  על ידי המכון לחקר הרדיו באוניברסיטת פרינסטון (1938). המחקר בדק כיצד קרה שהמוני בני-אדם האמינו שהדרמה המשודרת הייתה אמיתית. במחקר נבדק מה היה היקף הפאניקה, מדוע הצליח המשדר לנטוע אימה? למה אנשים מסויימים נבהלו ואחרים לא.  המוני אנשים לא הבינו שמדובר במתיחה ונפרדו מבני משפחותיהם נאחזו אימה התכנסו בכנסיות לתפילות וכו'. התכנית הייתה אמיתית מאוד, לרדיו הייתה השפעה חזקה מאוד באותם הזמנים, שילוב מומחים רשמיים, אזכור שמות של מקומות אמיתיים, לא כולם שמעו את התכנית מהתחלה לכן לא ידעו שזו מתיחה. נמצא כי המבוהלים היו אנשים נוחים להשפעה שנטו לבטוח במה ששמעו ולא לבדוק את המידע. דתיים ראו באירוע את קץ העולם. מי שלא הושפע הוגדר כמשכיל וביקורתי. התסכית לא השפיע על כלל המאזינים באופן אחיד, אנשים עם פרופילים סוציולוגיים שונים הגיבו באופן שונה למשדר. נחרת בזיכרון הציבור כי אמריקה נתפסה בפאניקה.

ראה גם: המסורת המאוחרת של גישת ההשפעות החזקות

תקשורת המונים  – סיכום

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה