תיאורית הלמידה החברתית של רוטר – סיכום

 סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 3  – תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות:

תיאורית הלמידה החברתית של רוטר

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר", תת נושא תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות

תיאורית הלמידה החברתית של רוטר עוסקת בהתנהגות אנושית מורכבת , ובמיוחד בהתנהגות חברתית. התיאוריה מתמקדת בהתנהגות שיש בה בחירה ומנסה לגלות מה יקבע באיזו התנהגות יבחר האדם במצב מסוים, בהנחה שמאגר ההתנהגויות המורכבות שלו כבר נרכש. (אין חשיבות אם התיאוריה נכונה או לא אלא רק האם היא יעילה או לא בניבוי טווח התנהגות).

עקרונות יסוד

1. המסגרת לחקר האישיות היא פעילות הגומלין בין היחיד לסביבתו המשמעותית – אי אפשר לנבא ביעילות התנהגות בלי להתייחס לתיאור המצב שההתנהגות מתרחשת בו. רוב ההתנהגות האנושית היא נלמדת.
2. התנסויותיו של האדם או פעילות הגומלין שלו עם סביבתו המשמעותית משפיעות זו על זו וקיימת אחידות באישיותו. אחידות פירושה יציבות ותלות הדדית. ככל שהאדם מתבגר, כן גוברת היציבות בהתנהגותו. הוא נוטה לבחור התנסויות חדשות ופירושים על המציאות ע"ס התנסויות קודמות. (השאלה-אילו תנאים בעבר/בהווה נוגעים להסבר ההתנהגות).
3. ההתנהגות מכוונת להשגת מטרה. אפשר ללמוד על המטרה מתוך צפייה בהשפעת חיזוקים על ההתנהגות. הרצון לקבל חיזוקים חיוביים ולהימנע מעונשים הוא המנחה את התנהגות האדם. חיזוק הוא כל מה שמגביר את ההסתברות שהאדם יחתור בהתנהגותו לגרום לקבלת החיזוק. רוב החיזוקים הם נלמדים שכן ערכו של החיזוק מתקבל מתוך הקישור בינו לבין חיזוק קודם – באמצעות הלמידה.
4. לא רק אופי החיזוק או ערכו קובעים אם התנהגות מסוימת תתבצע, אלא גם הציפייה שהביצוע יניב את החיזוק. ציפיות מסוג זה הן תוצאה של התנסויות קודמות ואפשר למדוד אותן. הפוטנציאל להתנהגות מסוימת במצב פסיכולוגי מסוים הוא פועל יוצא של הציפייה שהתנהגות זו תניב חיזוק מסוים, ושל ערך החיזוק הזה באותו מצב.

מושגי יסוד בתיאוריה של רוטר

פוטנציאל התנהגות – ההסתברות שהתנהגות מסוימת תתרחש ,יחסית להתנהגויות אחרות.

ערך החיזוק – יחסי וסובייקטיבי.

חיזוק פנימי – דבר שהאדם חווה כבעל ערך חיובי/שלילי.

חיזוק חיצוני – דבר שהקבוצה / התרבות שהאדם שייך לה מייחסת לו תכונות של חיזוק.

ע"פ רוטר מקורם של החיזוקים בצרכים הביולוגיים של התינוק. בגילאים מאוחרים יותר הצרכים הם נלמדים, וערכם נובע מהקישור עם חיזוקים אחרים. כלומר ערכו של חיזוק מסוים, במצב מסוים, הוא תוצאה של הציפייה שחיזוק זה יגרור חיזוקים מסוימים אחרים ושל ערכם של חיזוקים אלה. לדוגמא: ערכה של עליה בדרגה בעבודה תלוי בציפייה שעליה זו תגרור העלאה בשכר, כבוד רב יותר מחברים, קרבה למנהל וכן בערך של כל אחד מהחיזוקים הללו. ההכחדה היא נדירה בשל הקישור העמוק בין החיזוקים ובשל העובדה שהלמידה הראשונית מתרחשת לרוב בחיזוק חלקי.

6 קטגוריות של צרכים מניעות את רוב ההתנהגויות האנושיות:

1. הכרה-מעמד – צורך לזכות בהכרה בכישורים מקצועיים, חברתיים, אקדמיים וכו'. צורך לרכוש מעמד חברתי/ מקצועי, להיות טוב יותר מאחרים.
2. הגנה-תלות – צורך באדם אחר או בקבוצה שימנעו תסכול ויפעלו לסיפוק צרכים אחרים.
3. שליטה – צורך לשלוט בהתנהגות אחרים, לרבות בני משפחה וחברים.
4. עצמאות – צורך להגיע להחלטות לבד, לסמוך על עצמנו, לפתח כישורים שיאפשרו השגת סיפוקים ללא תלות באחרים.
5. אהבה וחיבה – צורך בקבלה ובאותות חיבה שאינם קשורים בהשגת מעמד חברתי.
6. נוחיות פיסית – צורך בסיפוקים פיסיים המתקשרים עם תחושת ביטחון.

ערך הצורך – מקביל לערך החיזוק, מתייחס לקבוצת חיזוקים הקשורים כולם בסיפוק אותו צורך.

פוטנציאל הצורך – מקביל לפוטנציאל ההתנהגות, ההסתברות שאדם ינקוט התנהגויות שונות הקשורות כולן בסיפוק צורך מסוים. הסתברות זו תלויה בערך הצורך ובציפייה שהתנהגויות אלה יגבירו את סיפוק הצורך.

חופש התנועה – רמת הציפייה להשגת הצורך. אם חופש התנועה מצומצם דהינו, האדם אינו מאמין ביכולתו להשיג את מבוקשו – את הצורך. מכאן ננבא כי הוא לא יפעל להשגת הצורך.

תיאורית הלמידה החברתית קוגניטיבית של רוטר מניחה שהחרדה, ובעקבותיה ההתנהגות ההגנתית ואף הפסיכופתולוגיה, מקורן בתחומים שערך הצורך בהם גבוה במיוחד ולעומת זאת חופש התנועה נמוך במיוחד. כלומר, אם לאדם צורך חזק מאוד אך הוא אינו מאמין ביכולתו לספק צורך זה ואף חושש כי ניסיון לעשות זאת יגרור תסכול  ועונש. ייוצר מצב של קונפליקט שהאדם ינסה לפתור ע"י התנהגות הגנתית כמו הכחשת הצורך או שקיעה בהזיות.

ציפיות

התיאוריה גורסת שהפוטנציאל להתנהגות מסוימת הוא התוצאה של הציפייה שההתנהגות תביא חיזוק ושל ערך החיזוק הזה.

הציפייה שהתנהגות מסוימת תגרור חיזוק מסוים וערך החיזוק, בעיני האדם הם הקובעים את פוטנציאל ההתנהגות שלו. רוב החיזוקים המניעים בני אדם הם נלמדים. ניתן למיין חיזוקים לקב' שונות, רחבות/צרות יותר, ע"פ הצרכים שהם מספקים.

הציפייה שהתנהגות מסוימת תגרור חיזוק מסוים מורכבת מציפייה שנרכשה מתוך התנסות באותו מצב ומציפיות מוכללות, שמקורן בהתנסות במצבים דומים. ככל שההתנסות באותו מצב רבה יותר, כן פוחתת השפעתן של הציפיות המוכללות על ההתנהגות. הדרך העיקרית לחולל שינוי בהתנהגות היא באמצעות שינוי הציפיות.

חקר הציפיות המוכללות חשוב גם במסגרת ניסיונה של תיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית לתאר כיצד אפשר להגיע להכללות בחקר ההתנהגות.

התיאוריה מציעה שלוש דרכים עיקריות לעריכת הכללות:

1. ע"פ הדמיון בחיזוקים
2. ע"פ הדמיון בין נותני החיזוק
3. ע"פ הדמיון בסוג הבעיות הכרוכות במצב.

יכולתנו להשפיע על ערך החיזוק  מועטה, אך ניתן לשנות את הציפיות לקבלת החיזוק וכך להגביר את תחושת החופש והיעילות

המצב הפסיכולוגי

תיאורית הלמידה של רוטר מדגישה בניבוי התנהגות לא רק את אפיוני האישיות, אלא גם את אפיוני המצב כפי שהם נתפסים ע"י האדם. מי שיש לו צורך עז לנהוג בתוקפנות לדוגמא, יימנע מכך אם במצב הנתון ישנם רמזים שהתנהגות כזו תגרור ענישה.

סיווג המצבים הפסיכולוגיים על סמך הפירוש התרבותי המשותף שלהם:

1. מיון לפי החיזוקים הניתנים בפועל במצבים שונים. (מצבי סיפוק צורכי אהבה וחיבה)
2. מיון לפי ציפיות הנבדקים לחיזוקים שונים. (מצב המעורר ציפייה להכרה חברתית או שליטה)
3. מיון לפי התנהגויות שהמצבים השונים מניבים. (סוג החיזוק)
4. מיון ע"י מניפולציה ניסויית לבחינת מידת ההכללה של השינוי במצב מסוים על מצבים אחרים. ככל שההכללה רחבה יותר כן יסווגו המצבים כדומים יותר.

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.