לגדול עם הטלוויזיה: גרבנר ומחקר אלימות בטלוויזיה

לגדול עם הטלוויזיה: גרבנר ומחקר אלימות בטלוויזיה

סיכום זה הינו חלק מאסופת הסיכומים בקורס "לגדול עם הטלוויזיה", מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

החוקר : ג'ורג גרבנר (מייצג הגישה המגוננת) ראה: השפעת הטלוויזיה על אלימות\ גרבנר וגרוס

גרבנר בדק במשך 22 שנה את פרופיל האלימות הטלוויזיה האמריקאית, פעם בשנה הוציא דוח' שנקר דוח' האלימות בטלוויזיה האמריקאית.

בכל דוח' כזה ספר כמות מעשי האלימות בטלוויזיה האמריקאית, גם בזמן צפיית השיא וגם בזמן צפייה של ילדים.

שנה 68

במשך 22 שנים.

שיטות מחקר ניתוח טקסטים וספירת מקרי האלימות המופיעים בטלוויזיה ללא הבחנה בין ז'אנרים.

השערה המחקר בא מהגישה המגוננת מבקש להתריע שהיקף האלימות בטלוויזיה מופרז.

ממצאים היקף האלימות בתוכניות ילדים היא פי 10  מאשר בתוכניות של מבוגרים,

ושבכלל האלימות הטלוויזיה ביחס לאלימות במציאות היא פי שתיים . כמו כן רמת האלימות נשארת קבועה לאורך השנים.

ביקורת על המחקר של גרבנר

א.     גרבנר מתמקד באלימות פיזית בלבד, ללא קשר וללא שייכות לז'אנר הוא מתעלם מהיכולת הקוגניטיבית של ילדים צעירים לעשות את ההבחנה בין סרטים מצוירים לשימוש בשחקנים. לא נבדק סוג האלימות.

ב.      מתעלם מההקשר של האלימות. גרבנר מניח שילדים תופסים את רק את האקט האלים ללא הקשר.

ג.      גרבנר לא מבין בין אלימות ריאליסטית לאלימות בדיונית.

ד.      לא בדק את המניעים לאלימות ואת התגמול.

על בסיס פרופיל האלימות גרבנר וגרוס מפתחים שנקראת השערת הטיפוח לטענתם הטלוויזיה  כסוכן חיברות חשוב מטפחת את תפיסת המציאות שלנו, אמנם תהליך הגיבוש של תפיסת המציאות היא תהליך אינדיבידואלי פרטי, אך ברגע שכולנו ניזונים מאותו סוכן חיברות בו זמנית, בונים סכמות על בסיס הטלוויזיה , ההמונים שותפים לאותה תפיסת מציאות. המצב הזה של ריבוי אלימות בטלוויזיה מוביל חוקרים למה שהם מגדירים כ- סינדרום העולם האכזר-

סקלה שמציבה מצד אחד את המציאות בטלוויזיה ומצד שני את המציאות האמיתית. מצב שבו האדם תופס את העולם (המציאות) כמקום מסוכן ואלים שיש לו סיכוי גבוה להיפגע אם יצא לרחוב. הם מציגים לנשאלים בוגרים כל מיני היגדים ביחס למציאות , בעיקר בהקשר של אלימות, מתוך הנחה שבטלוויזיה המציאות נתפסת אלימה יותר.

מחקר נוסף נעשה ע"י מדיה סקופ בשנת 96' והראה את אותם ממצאים, בנוסף הראה שרוב האלימות המוצגת בטלוויזיה לא נענשת וגם אין דגש על הסבל של הקורבן בנוסף בד"כ האלימות מוצגת באופן יותר ריאליסטי.

בישראל נעשה מחקר ע"י תדהר ב- 2000 והיא הראתה שבטלוויזיה הישראלית יש יותר אלימות מבטלוויזיה האמריקאית אבל בכמות מזערית.

 

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: