חברה ואינטרנט: האינטרנט והחיים החברתיים
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
המחקרים העוסקים בהיבטים החברתיים של האינטרנט הינם פולמוסיים במיוחד מבחינת השפעותיו של האינטרנט על מערכות יחסים קרובות, כגון אלה המאפיינות משפחה וחברים. שניים מן המחקרים אשר השיגו תשומת-לב תקשורתית רבה הינם: פרוייקט ה-HomeNet של Kraut ועמיתים (1998) והסקר בעל הקנה-מידה הגדול שנערך על ידי Nie & Erbring (2000; וכמו כן, Nie, 2001). שני המחקרים הסיקו שהשימוש באינטרנט הוביל להשלכות שליליות בעבור המשתמש הפרטי, כגון עלייה ברמת הדיכאון והבדידות והזנחת מערכות יחסים קרובות. עם זאת, כמעט כל המחקרים הרלוונטיים האחרים – לרבות סקר ההמשך על מדגם ה-HomeNet שנערך על ידי Kraut ועמיתים – הגיעו למסקנה ההפוכה.
החוקרים Kraut ועמיתים (1998) עקבו אחר מדגם נוח של תושבי פיצברג ומשפחותיהם, אשר עד לאמצע שנות ה-90' של המאה הקודמת, לא היה להם מחשב ביתי. החוקרים העניקו למשפחות הללו מחשב וחיבור לאינטרנט. לאחר תקופה של שנתיים, נמצאה עלייה קטנה, אך הולכת וגוברת, בדיווחים אודות דיכאון ובדידות כפונקציה של משך השימוש באינטרנט. אך מחקר עוקב של אותו המדגם (Kraut ועמיתים, 2002) גילה שההשפעות השליליות הללו נעלמו, ובמקומן, השימוש האינטרנטי המשמעותי יותר התקשר לתוצאות פסיכולוגיות וחברתיות חיוביות על פני כמעט כל מדדי ההסתגלות העצמית והמעורבות עם המשפחה, החברים והתוצאות החברתיות. לדוגמה, ככל שהמשיבה בילתה יותר שעות באינטרנט, כך היא בילתה יותר (לא פחות) זמן פנים-אל-מול-פנים עם משפחתה וחבריה.
במסיבת העיתונאים שערכו, Nie & Erbring (2000) דיווחו נתונים מתוך סקר שנערך בכל רחבי ארה"ב, שכלל כ-4,000 אנשים. הם הסיקו מן הנתונים הללו ששימוש כבד באינטרנט יוביל לבילוי של פחות זמן עם משפחתו והחברים של הפרט. על פניו, מסקנתם עלולה להתפרש כסתירה למסקנותיהם של Kraut ועמיתים (2002), ושל מחקרים שאותם נסקור להלן, אך מבט קרוב יותר בממצאים הממשיים יסיר את הסתירה הנראית לעין הזו. הממצאים הממשיים מראים שמעל 95% ממשתתפי המדגם של Nie & Erbring (2000) לא דיווחו על כך שבילו פחות זמן עם בני משפחתם וחבריהם כתוצאה מן השימוש באינטרנט. יתרה מזאת, גם בקרב המשתמשים הכבדים, 88% לא דיווחו על שוני במשך זמן בילויים עם האנשים הקרובים אליהם.
מספר סקרים נוספים שנערכו בארה"ב מצאו או שמשתמשי האינטרנט אינם בעלי סבירות נמוכה יותר לבקר או להתקשר לחברים בטלפון, בהשוואה לאלה שאינם משתמשים באינטרנט, או שלמשתמשי האינטרנט יש, במציאות, רשתות חברתיות גדולות יותר (DiMaggio ועמיתים, 2001, עמוד 316). החוקרים Howard ועמיתים הסיקו מן הסקר המקרי שערכו בקרב מדגם רחב ש: "האינטרנט מאפשר לאנשים לשמור על קשר עם אלה הנמנים עם בני משפחתם וחבריהם,ובמקרים רבים הם אף מרחיבים את רשתותיהם החברתיות. רוב גדול של אלה השולחים מיילים לבני משפחותיהם. טוענים שהדבר מגביר את רמת התקשורת שלהם עמם… תוצאות הסקר הנ"ל מראות שסביר יותר שכלים מקוונים מגבירים את הקשרים החברתיים במקום להפחיתם" (עמוד 399). החוקרים Wellman ועמיתים (2001) הגיעו, על סמך סקירתם, למסקנה דומה, שלפיה, משתמשי האינטרנט הכבדים אינם משתמשים באי-מייל כתחליף לשיחות פנים-אל-פנים ולקשר טלפוני, אלא משתמשים באינטרנט על מנת לסייע בשמירה על מערכות יחסים המתקיימות מתוך מרחק גיאוגרפי (Wellman ועמיתים, 2001, עמוד 450).
החוקר Nie הגיב למבקריו בטענה שזמן הינו מצרך מוגבל ולפיכך השעות המוקדשות לאינטרנט חייבות לבוא על חשבון פעולות אחרות. "היינו מצפים שכל אלה המבלים יותר מ-10 שעות בממוצע בשבוע באינטרנט ידווחו על כמות משמעותית של שעות שאינן מוקדשות להתערוּת עם בני משפחתם, חבריהם ושכניהם. מדובר, בסך הכל, בעניין של זמן" (עמוד 425). עם זאת, בתוצאותיהם של Nie & Erbring (2000), הירידה האמיתית והמהותית הקשורה בשימוש כבד באינטרנט הייתה בצפייה בטלוויזיה ובקריאת עיתונים, ולא באינטראקציה החברתית עם חברים ובני משפחה.
