חברה ואינטרנט: צעדיה הראשונים של האינטרנט
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
מטרת האינטרנט בראשיתו הייתה לספק אמצעי תקשורת עבור מנהיגיה הפוליטיים והצבאיים של ארצות הברית במקרה של מלחמה גרעינית על רקע המלחמה הקרה. צוות חוקרים בחברת RAND הציעו פתרון מקורי בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת לבעיית האבטחה נגד טילי אויב: ליצור רשת תקשורת שתוכל לעקוף את תשתית הפיקוד המרכזית. הרעיון היה להציב תשתית תקשורת שאין לה סמכות מרכזית, על מנת שתוכל להיות מתופעלת ולהישאר שלמה גם לאחר שמבניה יהרסו בעת מלחמה. במבט ראשון, מדובר בפתרון אלגנטי ויצירתי, אך רשת שכזו דורשת פיתוח טכנולוגי עצום. בהתחלת סתיו 1969, סוכנות חקר הפרויקטים המתקדמים לביטחון הגנת ארצות הברית (DARPA) מימנה צוות לבניית רשת מחשבים. בעוד קבוצה אחת של אמריקנים צעירים נלחמה בויאטנאם ואחרת צעדה ברחובות, קבוצה שלישית התכוננה לבניית רשת מחשבים אשר תשנה את החברה האמריקנית. באוגוסט 1969, יוצרה הרשת הראשונה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). שלוש רשתות נוספות נוספו מאוחר יותר באוניברסיטת סטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה ובאוניברסיטת יוטה. קבוצה מרכזית של מפתחי רשתות, שהיו ברובם תלמידי תואר שני במדעי המחשב, פעלו מתוך המרכז למדידת רשתות ב-UCLA. לחברי קבוצה זו הייתה נקודת ראות אינטלקטואלית אשר שיקפה בקירוב את הרשת שאותה הם יבנו – רשת מבוזרת, שמתנגדת לאמונות ולהשקפות מנוגדות ובעלת רגישות שלא לקחה את עצמה באופן רציני מדי.
כשהוא כותב במרחק של שלושים שנה מאוחר יותר, מסביר סטיבן קרוקר, חלוץ במחשוב רשתות: "למען הכנות, היינו מפוחדים מדי מכדי שנדמיין שנוכל להגדיר מערך כולל של פרוטוקולים שיוכלו לשרת ללא גבול. אנו צפינו תהליך מתמשך של אבולוציה ותוספת, וכמובן שזה לא מה שקרה. סדרת 'הדרישות להערה' (RFCs) עצמן גם כן ייצגו תחושה מסוימת של פחד… כשאנו זוכרים שקבוצתנו הייתה לא פורמאלית, צעירה ובלתי מורשית, רציתי להדגיש שההערות האלה היו התחלתו של דיאלוג ולא טענת נכונות של שליטה".
חרף התלבטותם והענווה שעמן קבוצה זו של אקדמאים צעירים ניגשה לפיתוח האינטרנט, השלד הטכני שאותו היא תבנה ישמש כבסיס שעליו נבנה עולמנו המקוון. למרות שהאינטרנט נולד באווירה שהייתה מאורגנת באופן חופשי, לא לקח הרבה זמן עד שנוצרה תשתית ארגונית. לדוגמה, RFC#140, אשר יצאה לאור בשנת 1971, ניסתה לארגן ולנהל קבוצה הולכת וגדלה של מדענים ומרכזי מחקר הקשורים בבניית האינטרנט. הצורך למבנה כלשהו היה מובן, בין השנים 1969 ל- 1971, מספר המדענים המשתתפים צמח מ-9 ל-60. צץ מבנה ארגוני, אך נותר הדגש החזק על האתוס המדעי. לדוגמה, RFC#1025 מתאר את התהליכים לסדרה של "bake-offs", אשר היוו מקומות שבהם המדענים יכלו להציג ולתמוך בדגמים שונים ובפרוטוקולי תקשורת. במקומות הללו, שמרביתם התרחשו בשנות ה-70, 80 של המאה הקודמת, התקיימו דיונים והערכות באווירה של שיתוף פעולה אודות דגמים שהתחרו זה בזה. כפי שמציעות שתי הדוגמאות הללו, במהלך שנותיו הראשונות של האינטרנט, הייתה מתיחות מתמשכת בין האתוס המדעי, אשר הדגיש שיתוף פעולה פתוח, לבין האישיות הביורוקרטית, אשר הדגישה את ההירארכיה הפורמאלית. בשנת 1981, ה-BITNET ("מכיוון שהגיע הזמן לרשת", או כפי שהיא גם ידועה, "מכיוון שהרשת כבר נמצאת שם"), החלה כרשת שיתופית באוניברסיטת העיר ניו-יורק. ה-BITNET סיפקה דוא"ל ושרתי listserv להפצת מידע, כמו גם טכנולוגיה להעברת קבצים. בתוך שנה אחת, רשת זו השתרעה על פני ארצות הברית והאוקיינוס האטלנטי, כשהיא מחוברת לעמיתתה האירופאית, EARN (הרשת האקדמית והמחקרית האירופאית). -BITNET רשת אקדמאית אשר סייעה לקיום תקשורת בשם המחקר והחינוך. כרשת שיתופית, הארגונים והאוניברסיטאות שנטלו בה חלק תרמו קווי תקשורת, אחסון נתונים זמני וכוח העיבוד הנדרש על מנת שהרשת תוכל לתפקד. בשיאה בשנת 1992, ה-BITNET כללה בתוכה כ-1,400 ארגונים ב-49 מדינות. האינטרנט התפתח במקביל ל-BITNET והציע רשת ארכיטקטורית שהייתה פתוחה יותר, באופן יחסי. האינטרנט גם התאים היטב לשימוש במחשב האישי וברשת המקומית (LAN) או רשתות של מחשבים בעלי קירבה יחסית זה לזה, אשר הפכו לפופולאריות בחצי השני של שנות ה-80 של המאה הקודמת. האירוע רב-החשיבות בעליונותה של האינטרנט על BITNET הגיעה ב-1991, כאשר הוצג מנוע החיפוש האינטרנטי "Gopher" לקהילת האינטרנט [תרגום מילולי: סנאי-כיס).
Gopher (שם עצם): כל אחת ממגוון חיות יונקות חופרות בעלות זנב קצר ממשפחת ה-Geomyidae בצפון אמריקה; יליד או תושב מדינת מיניסוטה המכונה מדינת Gopher; אדם המבצע מטלות, מבצע עבודות מזדמנות או מספק מסמכים עבור צוות המשרד; (טכנולוגיה מיחשובית): תוכנה העוקבת אחר פרוטוקול פשוט ל- tunneling דרך אינטרנט TCP/IP.
הצגתו של ה-Gopher ושל מנועי חיפוש אינטרנט אחרים שינתה באופן משמעותי את הדרך שבה קהילת המשתמשים – שעדיין כללה בעיקר מדענים וחוקרים – החלה להשתמש באינטרנט כמערכת מידע ותקשורת. האינטרנט גדל במהירות ואפשר להעלות באופן מקוון לא רק קבצי טקסט פשוטים, אלא גם קודים של תוכנה וסוגים אחרים של מידע. מנועי החיפוש סיפקו את אמצעי הקטלוג והחקר של נפח הולך וגדל של מידע. תוכניות להעברת מידע (כגון, FTP) העלו מידע על שולחנות העבודה של האקדמאים באופן כמעט מיידי. בסוף שנת 1990, מדען מחשבים בארגון האירופאי לחקר הגרעין (CERN) המציא את ה-World Wide Web (WWW), אשר הפך את האינטרנט לממשק גרפי ידידותי למשתמש שמרבית האנשים מכירים כיום. ארגון ה-CERN הינו ארגון בינלאומי הבונה ומתפעל כלי חקר עבור פיזיקאים העוסקים בחלקיקים. מרבית החוקרים בילו פרק זמן כלשהו באתר ה-CERN, אך לרוב הם עובדים באוניברסיטאות ובמעבדות המצויות במדינותיהם. לאור אווירה זו, ה-WWW שימש לא רק ככלי להחלפת מידע, אלא גם ככלי המעודד שיתוף פעולה אקטיבי בתוך קהילת ה-CERN. ה-WWW עשה שימוש ב"קישורים" (hyperlinks), אשר סיפקו גישה בשיטת הצבע-והקש-על-העכבר במקום הצורך להקליד פקודות מסובכות. ה"קישורים" נצמדו למאפיינים הבסיסיים של מחשוב רשתות – דמוקרטיים, מבוזרים ושבפירוש אינם ליניאריים. לא הייתה הירארכיה, וכל אתר יכול היה להפנות לכל אתר אחר. לא היה פיקוד מרכזי האחראי לתוכן ולגישה יחד עם בעלי האתר. ולא הייתה דרך אחת מנקודה א' לנקודה ב', שכן האינטרנט אפשר דרכים שונות להגיע לאותם מקומות. אירוע משמעותי נוסף בטכנולוגיית האינטרנט התרחש בשנת 1993, כאשר מרק אנדרסן וקבוצה של סטודנטים וסגל באוניברסיטת אילנוי פיתחו את ה-Mosaic, אחד מן הדפדפנים הראשונים. כדפדפן, ה"מוזאיק" פתח גישה ל- WWW על ידי הפיכת דפי אינטרנט לזמינים. לכל אחד יש מחשב אישי, לא רק למדענים במרכזים בעלי מחשבים משוכללים או מעבדות מחקר עם כוח מחשובי רציני. שנה לאחר מכן, אנדרסן המציא את חברת נט-סקייפ תקשורת, והחברה החלה לפתח את דפדפן האינטרנט Netscape Navigator, אשר הביא את האינטרנט לתוך בתים ועסקים ברחבי העולם.
