הפס' הראשון בספר עמוס אומר לנו מהיכן בא הנביא עמוס-מידע על התקופה.
הפס' השני מפגיש אותנו עם תוכן נבואי של עמוס-מידע על התוכן.
הגבול בין ממלכת יהודה לישראל עובר בירושלים.
הנביא עמוס מתגורר בתקוע-תחת שלטונו של עוזיה מלך יהודה.
תקוע-ישוב מדברי במדבר יהודה דרומה לירושלים, אבל בנבואותיו הוא פונה לממלכת ישראל.
היה אפשרות לעבור בין 2 הממלכות בחופשיות, היו תקופות שהיו מלחמות בין הממלכות ואי אפשר היה לעבור בין הממלכות. בתקופת עמוס לא היתה מתיחות צבאית וניתן היה לעבור בין הממלכות בקלות.
העובדה שנביא ממלכת יהודה מנבא בממלכת ישראל יכולה להציב קושי על הנביא, מציג אותו במצב בעייתי מבחינת מי שרוצה להשפיע. זה מציב סימן שאלה על מידת ההצלחה שעשויה להיות לנביא כזה.
הנביאים העלו דברי ביקורת בסוגיות החברתיות.
מלך ישראל הראשון-ירבעם בן נבט- הוא ייסד פולחן שנקרא פולחן העגלים. הוא חשש שהעם שהעלה אותו לשלטון, יפיל אותו. הוא ידע שלירושלים כמרכז דתי יש כוח משיכה גדול לעם. והוא פחד שיעזבו אותו וילכו לירושלים. אז הוא המציא פולחן חדש- הוא הקים 2 עגלים והסביר לעם שזה מה שה' רוצה-להקריב ל2 העגלים האלו.
ספר מלכים שולל את הפולחן הזה וקורא לזה הרע בעיני ה'.
ירבעם בן יואש הולך בדרכו של ירבעם בן נבט-התנהגות שלילית.
פס' כה'-מסופר על הישג צבאי מרשים ביותר שהשיג ירבעם בן יואש- הוא כבש שטחים גדולים באזור הצפון והמזרח והרחיב את שטח ממלכת ישראל.
הוא מלך שהשיג הישג צבאי חשוב וגדול ובהישג זה הא מימש נבואה של הנביא יונה בן אמיתי.
למרות שהוא נחשב למלך שהתנהג התנהגות שלילית בכל זאת הוא מתואר כמי שזכה להישגים צבאיים חשובים.
פס' כו'- מנמק למה הוא זכה להישגים אלו-ה' מרחם על עמ"י.
בגלל שמצבו של העם היה קשה נתן ה' לירבעם את ההישגים שלו.
"אפס עצור, אפס עזוב"- מתאר מצב שלטוני רופף או מצב כלכלי קשה=הרכוש של העם הוא פרוץ.
אפיון ירבעם בן יואש מלך ישראל-מצביא, מלך שנלחם במלחמות, כובש שטחים ומגיע להישגים.
פס' כח'-יש הישג צבאי חשוב נוסף: הוא השיב את דמשק וחמת ליהודה. הוא כובש את דמשק ומספח אותה ליהודה-לממלכה השנייה. זה נובע מאינטרס פוליטי כלשהו אבל הוא מספק לנו מידע חשוב-לא רק שאין איבה בין הממלכות אלא יש שיתוף פעולה בין המלכים.
"הוא השיב" משקף את העובדה שבתקופת דוד דמשק הייתה כפופה לשלטון דוד.
ירבעם משיב את דמשק ליהודה כי בזכויות ההיסטוריות זה שייך להם.
ספר מלכים מתמקד בהישגים הצבאיים של ירבעם בן יואש, הוא לא אומר דבר על המצב הכלכלי חברתי בתקופה זו.
אנשים שקוראים את הפסוקים יכולים לשחזר בצורה כללית מה היה המצב הכלכלי לאחר הכיבושים האלה של ירבעם בן יואש-חל שינוי בתחום הכלכלי-קופת המדינה לאחר הניצחונות התמלאה, הרבה כספים זרמו לאוצר המדינה.
בתקופה העתיקה ממלכות כבושות נדרשות לשלם מיסים כבדים למדינות שהן חוסות בצילן.
דבר נוסף שמעלים ההיסטוריונים-בזכות הכיבושים של ירבעם בן יואש הוא חולש\שולט על ציר תחבורה מאוד מרכזי של סחר בינלאומי. מאזור הצפון ועד הדרום יש לו ציר תחבורה שנתון לשליטתו וגם גורמי מסחר שונים שרוצים לעבור בציר התחבורה הזה צריכים לשלם לו בשביל לעבור שם.
דרך נוספת של ירבעם להעשיר את קופת המדינה.
הנביאים שפעלו בתקופה הזאת כמו עמוס מדברים על תופעות חברתיות שהיו בעיניהם שליליות-עוולות חברתיות, מקרים של אי צדק.
כשהמצב הכלכלי טוב העשירים מתעשרים וגדל הפער בין עשירים לעניים.
תקופתו של עמוס היא תקופה של פריחה כלכלית ודווקא בימי הפריחה והשגשוג הללו מתרבה הביקורת החברתית כלכלית על פערים בין מעמדות בחברה, על דיכוי עניים, ועל עוולות חברתיות שונות.
משימתו הנבואית של עמוס: הוא מגלה פסימיות לגורלה של החברה אם ימשכו מעשיי העוול, הוא צופה לה חורבן, גלות ומזהיר שמכל העוצמה הכלכלית של החברה בממלכת ישראל לא ישאר זכר.
על רקע המצב הכלכלי הטוב שבימיו, ניתן לשער כמה קשה היה לשכנע את האנשים בצדקת דבריו.
הוא מנבא שלא ישאר זכר עם כל הטוב וזה מתנגש עם המציאות.
