כלכלת ישראל: מדיניות קביעת שער החליפין בישראל

כלכלת ישראל: מדיניות קביעת שער החליפין בישראל

מתוך: מנהל עסקים: כלכלת ישראל – סיכומים

קביעת שער חליפין – מדיניות

יתרונות:

1. מאפשר פעילות כלכלית בתנאי וודאות.
2. שע"ח ריאלי נשמר ואף משתפר – מעודד ייצוא.
3. יוצר מתאם בין ריביות צמודות מדד, לריביות צמודות לסל.
4. מונע עלויות ספקולטיביות בשערי הריבית – תומך בירידת ריביות ריאליות.

תוצאות:

1. צמיחה בתמ"ג.
2. לאחר 4 שנות קיפאון צמיחה של 11% בייצוא.
3. אי וודאות קטנה.
4. חל פיחות נומינלי של 16.3% וריאלי של 10%.
5. אינפלציה ירדה מ- 18% ל-10%.
6. חלה ירידה בריביות ריאליות – שקלי צמוד סל, שקלי צמוד מדד הצטמצמו.

2001 ש"ע נייד – הפס התחתון הופך אופקי

2003 שע"ח נייד – 20% משער אמצע 6 ₪ < 1$ < 4 ₪

*) בפועל משנת 97 אין התערבות מצד בנק ישראל בשע"ח.

קריטריונים לקביעת שע"ח

1. מדד תנאי הסחר:

2. מדד כושר התחרות של הייצוא     רצוי שיהיה קטן מ- 1.

3. יעד שע"ח

גלובליזציה

במקביל לתהליך הסרת המגבלות על תנועות הון, היה תהליך של גלובליזציה בעולם.

מאפייניו:

1. עלייה ניכרת בהיקף תנועות הון בין מדינות.
2. גידול ניכר בהיקף פעילויות של חברות רב לאומיות.
3. עלייה ניכרת בהיקף מעבר טכנולוגיות בין מדיניות.
4. התפתחות עצומה של התקשורת.

תנאים הכרחיים לליברליזציה:

1. גמישות במשטר שע"ח – מ-89 עובדים לשע"ח נייד.
2. יציבות מאקרו כלכלית – בתנאי חוסר וודאות משקיעים לא מגיעים, עד 85 גירעון גדול ואינפלציה גבוהה. תוכנית הייצוב יצרה תנאים מאקרו כלכליים מתאימים החל מ-86.
3. יציבות מע' הבנקאות – המע' צריכה להיות בעלת יכולת לנהל מדיניות של יציבות וסיכונים בתחום שע"ח.